ירושלים: כביש מספר 9 יוצא לדרך

הכביש יתחיל בסמוך למחלף מוצא ויגיע לצומת הכבישים גולדה-בגין בכניסה לשכונת רמות. אורכו 3.6 ק"מ, כולל מנהרה באורך 400 מטר, שתוכננה בשלב מאוחר עקב לחץ מתנגדים. עלות הפרויקט מוערכת ב-380 מיליון שקל ועבודות הבנייה צפויות להימשך שלוש שנים.

הכביש, שיהווה כניסה מערבית נוספת לעיר, אמור להקל על התנועה בין השכונות הצפוניות של העיר לאזור השפלה, לפתור חלק ניכר מהעומסים בכניסה לעיר, ולקבוע על כביש מספר 1 נתיב מהיר לתחבורה ציבורית משותף עם נתיב אגרה בשעות העומס. הפרויקט ינוהל על ידי יורם גדיש מהנדסים, האחים ברדיאן זכו במכרז של חברת מוריה לביצוע עבודות עפר, רמט ושפיר הנדסה נבחרו לבניית הגשרים.

לאורך כל תקופת התכנון והליכי האישור עוררה התוכנית מחלוקות רבות. הסיבה העיקרית נעוצה בעיקר בתוואי הכביש, דרך עמק הארזים, אחת הפינות הירוקות האחרונות שנותרו בירושלים. גופים ירוקים רבים, ביניהם קק"ל, החברה להגנת הטבע ותושבי רמות, התנגדו לתוכנית. הכביש, על פי התוכנית המקורית, אמור היה להיות כביש עילי ולחתוך את העמק לשניים, ולנתק את מצפה נפתוח וגבעות עלונה מליפתא. בלחץ המתנגדים שונתה התוכנית המקורית ונוספה המנהרה כדי למזער נזקים בעמק.

המנהרה תייקר את הפרוייקט ב-80 מיליון שקלים. הפרויקט ממומן על ידי משרד התחבורה (70%) ועיריית ירושלים (30%). בנוסף לעלות זו יש לקחת בחשבון עלויות שוטפות בסך 200 אלף דולר לשנה עבור אחזקת המנהרה, תאורה אוורור וכו', באחריות העירייה.

אחת השאלות העולות היא, האם המחיר למשלמי המיסים גבוה מדי? רכז החברה להגנת הטבע בהרי ירושלים, אברהם שקד, אומר: "מנהרה היא הפתרון האלגנטי הראוי והרצוי באזור הררי. למרבה הצער המנהרה המוצעת זה מעט, היא הייתה צריכה להיות 800 מטר. לגבי העלויות, הנחת היסוד היא, ששטחים פתוחים אי אפשר לשחזר והמנהרה היא השקעה חובה דווקא בעיר כמו ירושלים, שמדוללת בשטחים ירוקים. העירייה מצידה מעדיפה כבישים עיליים כי היא לא רוצה לשאת בעלויות האחזקה". שקד ציין, כי מנהרות, כמו בכביש 9 ובאחרים שכבר נסללו, קיצרו באפן משמעותי את הכביש.