המבקשים חבו חוב כספי לבנק ירושלים. בגינו של חוב זה מונה ב"כ הבנק ככונס על
זכויות המבקשים בדירת מגורים.
לאחר נסיונות שכשלו להסדיר את חובם של המבקשים לבנק, נמסרה לכונס הנכסים הערכת
שמאי מקרקעין, לפיה ערך הדירה במימוש מהיר עומד על 85,000 דולר (לפי שווי שוק
של 95,000 דולר).
כונס הנכסים שיגר למבקשים מכתב, לפיו בעקבות פרסום בעיתון הוצעו שתי הצעות
לרכישת הדירה. לאחר ניהול התמחרות עם המציעים, הועלתה אחת ההצעות לסכום של
79,000 דולר. המבקשים נתבקשו להתייחס להצעת הרכישה, בטרם תופנה לראש ההוצאה
לפועל.
המבקשים, בתגובה, דרשו לקבל מכונס הנכסים מסמכים שונים, בציינם כי בכוונתם
לשלוח שמאי מטעמם, שיעריך את שווי הדירה. כונס הנכסים הודיעם כי אין לו התנגדות
לכך, ואכן שמאי מטעמם של המבקשים ביקר בדירה.
שבועיים לאחר מכן - לאחר שהשמאי מטעם המבקשים ביקר בדירה, אך בטרם נשלחה חוות
דעתו לכונס הנכסים - הגיש כונס הנכסים בקשה לראש ההוצאה לפועל, לאישור מכירת
הדירה למציע (משיבה 2), במחיר של 79,000 דולר. הבקשה אושרה, לאור חוות דעת
השמאי (המקורי) ובהיעדר כל תגובה מצידם של המבקשים. ימים ספורים לאחר מכן ניתנה
חוות דעתו של השמאי מטעם המבקשים, שבה הוערכה הדירה בסכום של 103,000 דולר
במימוש מהיר (לפי שווי שוק של 115,000 דולר).
המבקשים הגישו בקשה לביטול צו המכר, בטענה כי ראש ההוצאה לפועל הוטעה ע"י כונס
הנכסים, וכי הליך מכירת הדירה בוצע בניגוד לחוק ולהוראות ראש ההוצאה לפועל,
מבלי שנתאפשר להם להשתתף בהליך ההתמחרות ולהכין שומת שמאי מטעמם. המבקשים הדגישו
את הפער המהותי שבין הסכומים המופיעים בכל אחת מהשומות.
ראש ההוצאה לפועל (הרשמת א. גזית) דחתה את בקשתם, בנימוק שהמכר אושר ונחתם
צו פורמלי המופנה לרשם המקרקעין (יצויין כי בשלב זה טרם נכנסה משיבה 2, מציעת
ההצעה שאושרה, לדירה).
המבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי.
שופט בית המשפט המחוזי, עוזי פוגלמן, דחה את ערעורם. נקבע, שאף כי ראוי היה
כי כונס הנכסים יציין בפנייתו לראש ההוצאה לפועל כי שמאי מטעם המבקשים נשלח
להעריך את שווי הדירה, לא נפל בהליך המכירה פגם מהותי המצדיק את ביטולה.
על החלטה זו ערערו המבקשים לבית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון, אלעזר
ריבלין, קיבל את ערעורם של המבקשים וביטל את החלטותיהם של בית המשפט המחוזי
ושל ראש ההוצאה לפועל.
"מכירת מקרקעין בהוצאה לפועל, במיוחד מקום בו מדובר בדירתו של החייב, מן הראוי
לה שתיעשה בזהירות ובקפדנות", קבע השופט ריבלין. "חובה מיוחדת מוטלת, בעניין
זה, על כונס הנכסים. עליו לפעול תוך הקפדה יתירה על תקינות ההליכים".
בעניין הנדון, כונס הנכסים לא הכניס את המבקשים בסוד הליכי המכירה, בשלביה
המוקדמים, שלבים שבהם לא היו האחרונים מודעים להליך המכר שהתנהל ולשומה שנערכה
לדירה. כאמור לעיל, המבקשים הודיעו על כוונתם לשלוח שמאי מטעמם לדירה, וכונס
הנכסים השיבם כי אין הוא מתנגד לכך. ואולם, בטרם נתקבלה תשובת השמאי, ובחלוף
כשבועיים מיום ביקורו בנכס, הגיש כונס הנכסים את בקשתו לראש ההוצאה לפועל.
בבקשתו לא הודיע כונס הנכסים לראש ההוצאה לפועל כי השמאי מטעם המבקשים ביקר
בדירה. "החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר ניתנה במעמד צד אחד", קבע השופט ריבלין,
"נשענת, איפוא, על אדנים עובדתיים חסרים, והנימוק שביסודה, לאמור - 'לאור חוות
דעת שמאי ובהיעדר תגובת החייב למכתב אשר נשלח...' - אינם יכולים לעמוד".
בנסיבות האמורות, לא ניתנה למבקשים אפשרות מעשית להתייחס להצעת משיבה 2 (מציעת
הצעת הרכישה), עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות ראש ההוצאה לפועל בצו מינוי
כונס הנכסים.
גם אם מצא כונס הנכסים לפנות לראש ההוצאה לפועל עוד בטרם הומצאה חוות דעתו
של השמאי שמונה ע"י המבקשים, היה עליו להבהיר לראש ההוצאה לפועל את דבר המינוי,
את ביקורו של השמאי בנכס ואת הצפי לקבלת חוות דעתו. משלא נעשה הדבר, יש לקבוע
כי נפל פגם מהותי בהליך, המצדיק את ביטול אישור המכירה שניתן.
(רע"א 2501/01 גולדמן ואח' נ. בנק ירושלים ואח', פס"ד מיום 30.9.01. השופט
אלעזר ריבלין. בשם המבקשים עו"ד אריה סאמרלי, בשם המשיבה 1 עו"ד אמיר סאטמרי)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
