מודאגים, אבל עושים מעט מאוד

זוהי מסקנת מחקר שבדק את השפעת מסע הפרסום לחסכון במים על הרגלי הצריכה

בסולם הדאגה הלאומי נמצא משבר המים במקום השלישי אחרי המצב הביטחוני ואחרי מצב הפשיעה והאלימות, אך למרות דאגה זו זאת הציבור אינו עושה די למען חסכון במים - זוהי מסקנת מחקר שנושאו השפעת הפרסום על החסכון במים, שערכו משה שוחט מהאגף לתכנון בנציבות המים ומנכ"ל אוניברסיטת דרבי, ד"ר דב משה.

הרקע למחקר הוא מסע פרסום לחסכון במים שערכה הממשלה בחורף 2000. במסע פרסום זה הושקעו כ-10 מיליון שקל, כאשר היעד שהוצב היה חסכון של כ-10% בצריכה העירונית. בפועל, שיעור החסכון שהושג היה 4.5% בלבד.

המחקר מצא, ששיעור הנשאלים המודאגים ממצב כמות המים במאגרים ואיכותם מגיע ל-97% מכלל האוכלוסייה. 94% הביעו חשש מפני הסכנה להתרוקנות מקורות המים.

למרות הדאגה, נראה שלא רבים מוכנים לעשות משהו כדי לחסוך במים. 91% מהנבדקים טענו שהם אינם רואים בסביבתם הקרובה ציבור החוסך במים. באותה עת, 50% מהנשאלים אמרו שהם חוסכים מים יותר מאחרים.

דווקא בנושא שטיפת מכוניות הביעו הנשאלים מודעות לחסכון. 51% מהם אמרו שהם רוחצים את מכוניתם במכוני שטיפה, 32% רוחצים את המכונית בעזרת דלי וסמרטוט, ורק 8.7% רוחצים את המכונית בעזרת צינור.

50% מהנשאלים ציינו את תרומתם הרבה של אביזרים חוסכי המים, ובראשם מיכל ההדחה הדו כמותי. 86% מהנשאלים אמרו שהם מחזיקים בביתם אביזר חוסך במים אחד, 26% מחזיקים יותר מאביזר אחד. 88% מהציבור הודה שהוא אינו יודע מה מחיר מ"ק מים לצרכן.

60% מהנשאלים אמרו שהם מתעניינים בכתבות בנושא מים, 96% זכרו קיומם של מבצעי פרסום בנושא זה. שיעור המושפעים עמד על 45% בלבד.

בין מסקנות המחקר: המלצה שלא לקיים קמפיינים לחסכון במים רק בעיתות משבר, אלא להקצות משאבי פרסום דווקא בשנים גשומות או ממוצעות, מתוך כוונה לחזק את המודעות שתגרום להרגלי חסכון קבועים; בשנות בצורת מומלץ לצמצם את הקצאת המשאבים לפרסום, ולהתמקד באסטרטגיה של עידוד רכישה והתקנה של אביזרים חוסכי מים כגון מיכל הדחה דו כמותי. העידוד צריך להיעשות באמצעות מתן מענקים וסבסוד ממשלתי; עוד מומלץ לעודד התקנה של מערכות השקיה ממוחשבות, השולטות על קצב מינון ההשקייה בגינות פרטיות.

המחקר ממליץ שלא להתמקד באסטרטגיות של שינוי מחירי מים, מאחר ובסופו של דבר מחיר המים אינו משפיע על הרגלי הצריכה והחיסכון של הציבור העירוני. המחקר מדגיש, שהמרוויחה העיקרית משינוי המחירים היא הרשות המקומית, שמרוויחה מייקור מחיר המים, ובסופו של דבר תעודד בזבוז מים למען שיפור הכנסותיה.

עוד מומלץ לבנות מסע פרסום הפרוס על פני השנה כולה וכן לנקוט במדיניות של הדרכה וימי עיון בקורסים ובכנסים, בעיקר לגופים מוסדיים, לצורך הגברת המודעות.