שר המשפטים, מאיר שיטרית, החליט לקצץ את עמלות עורכי הדין המתעסקים במשכנתאות
ופיגורים. במשרד המשפטים מכינים את נוסח הצעת החוק. פגישות משותפות כבר נערכו
בין שיטרית לבין מנהלי הבנקים והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הבנקאים הבהירו
לשר, כי אינם צד לעניין, מפני שתשלומי עמלת עו"ד מוטלת על החייב, ומצידם שיעשה
מה שהוא מוצא לנכון.
במקביל עורך שיטרית בימים אלה מפגשים עם לשכת עורכי הדין, שהרי שכר הטירחה
שעורכי הדין הללו גובים מתכסה תחת השמיכה הציבורית של "תעריף הלשכה" או של
"תעריף ההוצאה לפועל".
"אני מדבר רק על הגינות", אומר שיטרית. במצב הקיים, כאשר נוטלי משכנתא בנקאית
נקלעים למצב של אי יכולת פרעון חודשי, מעביר הבנק את התיק לעורך דין, בדרך
כלל חיצוני, אלא שעורך הדין הזה איננו דורש את תשלום הפיגורים הנצברים פלוס
עמלה יחסית - הוא מגיש לפרעון את כל סכום המשכנתא.
"ואני חושב שאני מבין למה", מוסיף שיטרית. "אני חושש שזה בגלל ששכר הטירחה
שלהם נגזר מהסכום הכולל של הפרעון. אם הם ידרשו רק 2,500 דולר שהם החוב, הם
יקבלו עמלה בהתאם, אבל אם ידרשו 150,000 דולר, שהם כל סכום המשכנתא, הם יקבלו
עמלה של פי כמה וכמה".
יודגש, כי לפי החוק רשאים עורכי הדין לעשות בדיוק מה שהם עושים. מסתבר, שבאותיות
הקטנות בחוזה המשכנתא כתוב, שבעת פיגור בתשלומים רשאי הבנק לדרוש פרעון מיידי
וכולל של כל סכום המשכנתא, כולל בדרך של מימוש הנכס. הענין הוא, שמרבית נוטלי
המשכנתא אינם קוראים את אותן אותיות קטנטנות, עד שהמכה ניחתת עליהם.
"אני חושב שזה לא רק לא נכון ולא הוגן, אלא שזה גם חוזה כובל, והנושא הזה ייבדק",
אומר שטרית, "כי גם כאשר בעל הדירה יכול לגייס את חלק החוב שהוא מפגר בו, אבל
לא יכול לשלם את הכל, הרי עורך הדין מסלק אותו ולוקח עמלה גבוהה. זה סדום ועמורה".
על פי ההצעה, שלדברי שיטרית מסוכמת עם לשכת עורכי הדין, עורך הדין של בנק המשכנתאות
יוכל להציג לפרעון רק את החוב בפועל, אותו חוב שפרעונו התעכב, וידרוש שכר טירחה
שיהיה גזור רק מהחוב בפועל.
סעיף אחר בחוק המוצע קובע, כי אם גם אחרי דרישת הפיגור היחסית לא יתבצע התשלום,
יתנו הבנקים ועורכי הדין ללקוחות כמה חודשי אזהרה, במהלכם יתבקש הלקוח למכור
את הבית בעצמו, כדי שיוכל להשיג מחיר ריאלי ולא "מחיר חיסול".
כמה נתוני משכנתא: תיק האשראי לדיור עומד היום על 135 מיליארד שקל. הפיגורים
במערכת הם בסביבות 1.3% מהתיק. מדובר ב-600 אלף לווים, עם בטוחת משכנתא. על
אלה מוציאה המערכת מהבית לפחות 600 לווים בשנה.
"אנחנו כלל לא רוצים להוציא לקוחות מהבתים", אומר ראובן צבאג, מנכ"ל לאומי
למשכנתאות. "אנחנו מאפשרים לפרוס פיגורים, וכשלקוח לא עומד בזה, פונה אליו
עו"ד הבנק ומבקש שימכור את הדירה בעצמו, לא על ידי כונס. רק לאחר שהלקוח לא
משלם באופן עקבי וגם לא מוכר בעצמו - אנחנו נכנסים למימוש הנכס.
"לעניין עורכי הדין ושכר טירחתם, אנחנו איננו צד בעניין. לא אנחנו משלמים ולא
אנחנו קובעים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.