החלטת הקבינט מהשבוע שעבר, בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ, השוללת את החזרת עקורי
אקרית וברעם לכפריהם, מחשש ליצירת תקדים לתביעות נוספות בעתיד, מעלה מחדש תביעות
במגזר הערבי להקמת יישובים ערביים נוספים, לרבות שיקום יישובים שנהרסו במלחמת
השחרור.
"בישראל חיים כיום 200 אלף תושבים ערביים השייכים לקטגוריה של עקורי 48'. מספר
זה מהווה 20% מסך כל האוכלוסיה הערבית החיה במדינה", אומר ד"ר חנא סוויד, ראש
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ויו"ר המועצה המקומית עלבון. "החלטת הממשלה לכרוך
יחד את המקרה הפרטי של אקרית וברעם עם התביעות הכלליות לשיבה, רק תרחיב את
המאבק הציבורי לבנייה מחדש של היישובים שנהרסו ב-1948".
לדבריו, במהלך מלחמת השחרור נהרסו כחמש מאות יישובים ערבים, בגדלים שונים.
להערכתו, קיימים עשרות יישובים שאוכלוסייתם נותרה בתוך גבולות הקו הירוק (עקורים
פנימיים), וישובים אלה מתרכזים בעיקר באיזור הגליל, ומיעוטם במשולש.
סוויד: "בנוסף לתביעה ההיסטורית, העניין מתקשר לדרישה אזרחית של האוכלוסיה
הערבית בישראל להקים יישובים חדשים, באופן שוויוני ולפי העקרונות המנחים הקמת
יישובים יהודיים חדשים. מאז הקמת המדינה לא הוקם ולו יישוב ערבי אחד, והתוצאה
היא צפיפות קשה ביישובים הקיימים. הבנייה הציבורית ביישובים הערביים שולית
ביותר, מסתכמת בכמה מאות יחידות דיור בכל שנה, ואינה עונה על הצרכים".
לפי הנתונים שמציג סוויד, יש צורך לבנות במגזר הערבי כעשרת אלפים יחידות דיור
מידי שנה, כדי לתת מענה לגידול הטבעי: "היעדר הקרקעות ומדיניות המחנק של הממשלה
בעניין הרחבת היישובים הערביים יוצרת בעיה ניכרת של מחסור בקרקעות לבנייה,
והאופציה היחידה הנותרת היא בנייה ללא רשיונות, על שטח פרטי".
הדרישה בקרב חלק מהגופים המייצגים הערביים היא לבנות יישובים ערבים חדשים,
לרבות בנייה מחדש של חלק מהיישובים שנהרסו בשנת 48', עפ"י מבחן תכנוני של הימצאות
מסת אוכלוסין קריטית שתאפשר את הקמת היישוב, ואז, לדברי סוויד, הדבר יענה הן
על צורך תכנוני אזרחי, והן על התביעות ההיסטוריות. לדעתו, דווקא החלטת הקבינט
תגביר את המאבק הציבורי והפוליטי לפתרון בעיית הנוכחים-נפקדים, שכן בעבר היתה
הסכמה כי המקרה של אקרית וברעם הינו מקרה ייחודי השונה משאר היישובים, אך הרושם
בקרב הציבור הערבי הוא, כי הממשלה החליטה לכרוך גם אותם במסגרת אחת. סוויד:
"עם זאת, אנו מכירים בקושי לבצע את התוכנית, וברגישויות הפוליטיות וההיסטוריות,
ולכן איננו ממהרים להציע תוכנית כוללת".
שאוקי חטיב, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, אומר כי ההחלטה הינה
תמוהה ונוגדת כל צדק והליך שיפוטי נכון: "ההחלטה מראה על אטימות מצד הממשלה,
שממשיכה לראות בערבים גוף זר, ולא אזרחים שווי זכויות.
ההחלטה סתמה את הגולל על האפשרות לפתוח דף חדש עם המגזר הערבי". גם הוא תובע
את זכותם של העקורים לבנות מחדש את כפריהם, אך מסתייג ואומר, כי כרגע אין תוכניות
ספציפיות בנושא, פרט לאקרית וברעם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
