הפשרה: מחשיפה ובלימה לחלוקה צודקת

כמו טובל את אצבע רגלו בבריכת מים קרים, בזהירות מופלגת, פסק בג"ץ בנושא הפשרת קרקע חקלאית. שנה ושמונה חודשים מאז הונחה על שולחנו, הרבה אחרי עשרות עסקאות נדל"ן שהושלמו בתקופה זו, עד שבאומץ לב חברתי ראוי לציון פסק הרכב מורחב של בית המשפט העליון, כי שאלת קרקעות המדינה "משקפות השלכות חברתיות עמוקות" ולפי דבריו, "בסוגיה נוגעות שאלות יסוד של החברה הישראלית".

קביעותיו אלה של בג"ץ מאופיינות גם בזהירות לא ברורה כאשר קבע, כי צו הביניים המקפיא את החלטות מינהל מקרקעי ישראל בנושא הפשרת קרקע חקלאית יכנס לתוקף שלושה חודשים תמימים מיום החלטתו.

כמו היועץ המשפטי לממשלה, אשר השכיל להבין את הנושא והשלכותיו החברתיות מרחיקות הלכת, כך בג"ץ, אשר השמיע קול חברתי צלול באשר לצדק ההיסטורי והחברתי הטמון בסוגיית הקרקעות.

עד כה הוציאה ושילמה התנועה הקיבוצית, על פי דיווחיה, למעלה משני מיליון שקל כתשלומים ליועצים שונים במסגרת המאבק בנושא הקרקעות. מיטב הכסף בתנועה הוצא ליועצים משפטיים, יועצי פרסום ותדמית ויועצים מקצועיים. עם עוצמה פוליטית גדולה, עם נוכחות במוסדות הציבוריים, עם ייצוג פוליטי במפלגות הגדולות באופן גדול לאין ערוך מחלקה היחסי בכלל האוכלוסיה, עשו תנועות ההתיישבות כל מאמץ אפשרי כדי לנסות ולשכנע את הציבור בישראל בטענות בעייתיות על זכויות היסטוריות, וכי מגיע להם כי הם היו כאן קודם.

הקשת הדמוקרטית המזרחית פעלה ופועלת במאבק הקרקעות מתוך תפיסת עולם ובהירות מטרה מוחלטת. כבר בראשית המאבק פעלנו לשקיפות מוחלטת של הדיון הציבורי בנושא החיוני והמרכזי של קרקעות המדינה. האמנו, כפי שפסק בג"ץ, כי מדובר בסוגיה חברתית מרכזית, אשר נוגעת בשאלות היסטוריות, חברתיות מרחיקות לכת.

טענתנו, עוד בימיו המוקדמים מאוד של המאבק, כי "האדמה הזו גם שלי", נוגעת בליבת הדיון למי שייכת הארץ, מי תרם וכמה והאם ניתן להתחיל את המשך החיים המשותפים שלנו כאן באופן שוויוני יותר לקראת הדורות הבאים. לצדנו עמדה הטענה לצדק חברתי, לחלוקה אחרת של הנכסים הלאומיים, לניצול צודק יותר של הרכוש הכללי.

ידענו כי הכוחות הניצבים מולנו יעשו הכל להשאיר את הדיון במסתרים, בחשכת הוועדות, ב"דילים" הבלתי נראים. ההון העצום הטמון בהפשרת קרקע חקלאית כמעט דורש סגירה עסקית מוקדמת בשמות קוד הברורים רק למי שמבין עניין.

את החלטות ה"בואינג" של מינהל מקרקעי ישראל 737, 727, 717 פעלנו להוציא מעמודים פנימיים לקדמת הדיון הציבורי הישראלי. האמנו כי צדק חברתי ראוי שיעשה באמצעות ההון העצום הטמון בקרקעות המדינה, במרכז כמו בפריפריה. הסכומים בהם מדובר יאפשרו לרבים רבים בחברה הישראלית לחלוק עתיד אחר מהמציאות בה הם חיים היום.

קראנו אז ואנו קוראים גם היום לנציגי תנועות ההתיישבות, ברוח פסיקתו של בג"ץ, לקיים דיון ציבורי רחב יריעה בעתיד הקרקע הציבורית בישראל. הפתרון אינו טמון במרקחת של בעלי עניין, אלא בדיון ציבורי ענייני ושקוף.

עכשיו מדברים שם על פשרה, לא עם כלל הציבור, לא עם תושבי השכונות ועיירות הפיתוח. שוב מבקשים לתעל את הדיון לטרקליניהם של פרקליטי צמרת. שם במחשכים, רחוק מהעין הציבורית, ירקחו נציגי ההתיישבות, הפרקליט הממולח המקושר היטב ונציג קק"ל, "פשרה היסטורית". זו פשרה, שלפי עצתו ורעיונותיו של גברי בר-גיל, מזכיר הקיבוץ הארצי, תניב הסדר שיכפיל את הפיצוי עליו המליצה ועדת מילגרום. בר-גיל רוצה לשמר את הזכות ליזמות עסקית על האדמה של כולנו בזכויות יתר של 26%, ופיצוי של 20% בעסקאות באיזור המרכז.

לצערנו, עד לרגע זה, ולאור המשך פעילותם, לא מצליחים קברניטי תנועות ההתיישבות להשכיל להבין, כי גם מחיקת חובות התנועות הקיבוציות, מחיקה בשיווי של מיליארדי שקלים שחלקה גלום בקרקעות, היא בעיני רבים הטבה לא ראויה, שלה זכו בשל קירבתם הפוליטית וטענתם המופקרת לזכויות יתר. אותו הדין בקרקעות המדינה. הכפירה שלנו היא בעצם זכאותם למחיקת חובות או לבעלות על הקרקע. זו לא רק בשאלה כמה כסף תניב תחנת הדלק באדמת המטע, השכונה הקהילתית בפרדס, או אולם השמחות בשדה השלחין, אלא למה שרק הם יחלקו בנכס הציבורי הזה.

אנו בקשת הדמוקרטית המזרחית קוראים לדיאלוג דמוקרטי, הוגן ואמיתי בין כל שכבות החברה הישראלית, ביחס לעתיד קרקעות המדינה. אנו מבינים את הצורך בפיצוי לחקלאי ובדאגה לביתו וחושבים שיש לכך מקום. עם זאת ניתן לקדם חוקים חברתיים רבים לטובת כלל הציבור באמצעות הערך הכלכלי של הקרקעות: דיור ציבורי, פנסיה ממלכתית, סבסוד משכנתאות והטבת מעמדם של החקלאים.

הקשת אינה נוטרת את ההתיישבות העובדת, אלא פשוט מבקשת שיביטו שם מעבר לכתף. במבטם ימצאו ציבור גדול בשכונות, עיירות פיתוח, עולים וותיקים, מובטלים וכאלה ששכרם מספיק בקושי, כולם ציבור נזקק כמוהם. הזדקנותו המכובדת של הפועל המפוטר ממפעל סלילים חולה בקרית שמונה, דורשת התייחסות במשאבים לאומיים לא פחות מאשר החקלאי בקיבוץ כפר גלעדי.

אנו טוענים לפיצוי אחיד בשקלים בהפשרת קרקעות לישובים במרכז ובפריפריה. גם עכשיו אנו קוראים לתנועות ההתיישבות ולנציגיהם לנצל את הרגע ולהגיע לאמנה משותפת בנושא הקרקעות.

אולי יהיה בכך כדי לסמן תחילה של פעילות משותפת בניסיון להפיח יותר צדק חברתי בחברה המקוטבת שלנו. נכסים לאומיים אחרים, בתי זיקוק, תקשורת, לוין ואינטרנט, בנקים וחברות טלפון, הכל כאן עומד למכירה במכירת סוף העונה לבעלי אמצעים וקשרים. בכל אלה ניתן לעשות מעשה חברתי מרתק.

זו השעה בעיניי לחלוק מאמץ משותף. גם אם נראה כי תנועות ההתיישבות יזכו כעת לפחות ממה שציפו להרוויח מעתודות הקרקע, יהיה בכך כדי להחזיר אותם לצד החברתי של החברה בישראל.

הכותב הוא דובר הקשת הדמוקרטית המזרחית וחבר מטה הקרקעות.