הרעה במצב ענף הנדל"ן בגרמניה, אפרופו מתקפת הטרור, לא מפתיעה את עושי השוק.
סקטור הבנייה והתשתית בגרמניה מצוי זו השנה השביעית במיתון כבד. ההבדל היחיד
בין ימי 'טרום' מתקפת הטרור ובין הימים הנוכחיים הוא, שכעת יש כבר מי שטוענים
שמדובר במיתון הכבד ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. כושר ייצור מוגזם ותחרות
פרועה במחירים הם חלק מהביטויים של התרחבות המיתון. במזרח גרמניה מלווה התופעה
גם בביקוש כל כך נמוך לדיור, שהופך חלק מהערים הבינוניות לעיירות רפאים, שבתיהם
נטושים למחצה.
ביום שישי שעבר, ואחרי שבועות ארוכים בהן התקשורת בגרמניה הזהירה מפני נטיית
הלב הכלל אירופאית להגדיל את ההוצאה הממשלתית במטרה לסייע לסקטורים חלשים במשק,
הודיע שר התחבורה, קורט בודיוויג, על תוכנית להאצת הצמיחה בענף הבנייה והתשתית.
העלות הכוללת של החבילה נאמדת ב-7 מיליארד מארק.
בבסיס התוכנית שיפור ומתיחה של אוטוסטרדות ומסילות ברזל קיימות וחדשות במימון
פרטי, בתמורה לאגרות נסיעה שיועברו ליזמים שישתתפו בפרויקט. הפרטים המדויקים
עדיין אינם נהירים לחלוטין, וכפי שהדברים נראים כעת, משרד התחבורה בגרמניה
פתוח לקבל הצעות של מודלים העולים בקנה אחד עם המטרות. דבר אחד בכל זאת ברור:
משרד התחבורה סבור, שבדרך הזו יוכל לייצר 90 אלף מקומות עבודה חדשים בגרמניה.
התוספת הצפויה במקומות העבודה מבטיחה את התמיכה של מרבית חברי הקואליציה בתוכנית.
שיעורי האבטלה בגרמניה הם מן הגבוהים באירופה, ובחודשים האחרונים הם נוטים
לעלות עוד יותר. היות ואחת מהבטחות הבחירות העיקריות של קנצלר גרמניה גרהארד
שרודר היתה להוריד את מספר המובטלים, מוכנים חברי הקואליציה לחרוג מההסתייגות
שהם מביעים מהגדלת ההוצאה הציבורית, ולאשר הוצאה ממשלתית בפרויקט מהסוג הזה.
מפלגת הירוקים, השותפה הצעירה והבעייתית של הקואליציה בגרמניה, חוששת שמא ההשקעה
החדשה בתשתית (כמו אחדות מקודמותיה) תבוא לידי ביטוי במימון ציבורי לכבישים
בלבד, מבלי שמערכת מסילות הברזל תזכה לשדרוג. ראשי מפלגת הירוקים שמכנים את
התוכנית 'ההפיכה נגד מסילות הברזל', נשענים על התנגדות רחבה המבוססת על מניעים
אחרים לחלוטין: הציבור בגרמניה חושש שמא כאשר יתברר שהמעורבות הפרטית תהיה
כדאית רק במקרה שהאוטוסטרדות יהפכו לכבישי אגרה, יהיה מנוי וגמור עם מקבלי
ההחלטות להפעילה ויהי מה. בעוד שאר אזרחי מדינות אירופה מורגלים בתשלום אגרות
גבוהות למדי עבור השימוש בדרכים המהירות, דעת הקהל בגרמניה מוכנה לספוג גבייה
של דמי נסיעה בחלקים ייחודיים, כמו גשרים או מנהרות. בודוויג מדגיש לפיכך בכל
הזדמנות, שאין לו כוונה לייצר מערכות כבישי אגרה, אלא לחייב בדמי שימוש רק
כלי רכב שמובילים מטענים, ובעיקר משאיות.
אם לשפוט על פי הפרשנים הכלכליים בגרמניה, תשומת הלב העיקרית צריכה להיות משקל
ההוצאה הציבורית בתוכנית בהשוואה למשקל ההוצאה הפרטית. על פי הגישה הזו, אם
הממשלה מוכרחה להרחיב את הגירעון התקציבי ולהגדיל את ההוצאה הציבורית, מומלץ
לה להעדיף הקדמה של השלב השני בתוכנית לקיצוץ שיעורי מס ההכנסה, על פני תוכניות
יצירתיות מהסוג שחשף בודוויג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.