הדיפלומט הצ'יליאני אוסקר פינושה דה לה ברה, אשר עמד בראש הצוות לגיבוש אמנת
ההגנה על הסביבה האנטארקטית, משוכנע כי עתה זה הזמן ליישם את ההסכמות הבינלאומיות
באשר לאיזור הקוטב הדרומי, שאיננו תחת ריבונות של מדינות העולם (ישנם שטחי
השפעה למספר מדינות, ביניהן ארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה ונורבגיה).
"הגיאוגרפיה של צ'ילה ומיקומה בעולם הוא המקור העיקרי לעושרנו. החוג הדרומי,
שקם לתחייה רק במאות השנים האחרונות, ישחק תפקיד משמעותי במאה ה-21, עם משאביו
הבלתי מנוצלים, ומרחביו הלא מזוהמים".
שני אירגונים עיקריים קמו להגנה על הדרום הרחוק של כדור הארץ: "הקבוצה האנטארקטית",
ה"אחראית" מקו רוחב 60 מעלות דרום ועד 90 מעלות (הקוטב הדרומי), ו"קבוצת ולדיביה",
מקו רוחב 40 מעלות דרום ועד 60 מעלות דרום, שומרים על הגחלת הסביבתית עבור
האנושות כולה. בתחומים גיאוגרפיים אלה נמצאים יערות עד חשובים, קרחונים המכילים
80% מכמות המים המתוקים בעולם, וכן דגה עשירה במיוחד.
גונדוואנה פאונדיישן (הנקראת על שם היבשת הדרומית הקדומה "גונדוואנה"), הפועלת
בצ'ילה וארגנטינה, ובקרוב תפעל גם באוסטרליה וניו-זילנד, שמה למטרה את ההגנה
על היערות שמדרום לקו רוחב 40 מעלות דרום. ביערות אלו צמחייה ייחודית ובעלי
חיים מעניינים כגון השועל האדום, בונה ומאות זנים של ציפורים. באיזור מתקיימת
גם קהילה של פומות. ליערות ארץ האש, בקצה הדרומי של דרום אמריקה, אין כל סוג
של הגנה. לדבריהם, הגנה סביבתית ואקולוגית באיזור תוך שיתוף פעולה בינלאומי
זו איננה אוטופיה.
ואכן, היו לאירגונים אלו גם הישגים משמעותיים. החשוב שבהם הושג כבר ב-1972:
מדינות המערב, ובריטניה בראשן, לטשו עיניים לעבר היבשת הלבנה, וביקשו היתר
לחיפושי נפט והפקתו. בישיבה, שהתקיימה בניוזילנד, שיתפו פעולה מדינות אירופה
עם ארה"ב וקנדה, במגמה לאפשר הפקת נפט בקוטב. הנציג הצ'יליאני, אוסקר פינושה
דה לה ברה, התנגד, והציע לקבוע תקופה של 10 שנים, במהלכן ידונו האומות בסוגיה
על כל השלכותיה. בכל הנוגע לעתידה של אנטארקטיקה, מספיק מתנגד אחד כדי למנוע
קבלת החלטה (זכות וטו), אם כי במקרה זה התנגד גם הנציג הרוסי. מאז ועד היום
חל איסור על חיפושי והפקת נפט באנטארקטיקה.
ב-1991 נחתמה במדריד האמנה להגנת הסביבה האנטארקטית, הכוללת את כל השטח שמדרום
לקו רוחב 60 מעלות דרום, ומטרתה למנוע השפעה שלילית של פעילות האדם על האיזור.
נקבע מספר מקסימלי של בני אדם הרשאים להימצא בעת ובעונה אחת באנטארקטיקה, ונקודות
מסוימות ומוגבלות לתחנות מחקר.
לדעת דה לה ברה, אין בכך די, משום שהסביבה האקולוגית האנטארקטית נמתחת במקומות
מסוימים מצפון לקו זה. לכן הוא דוחף להחלת האמנה על השטחים שמדרום לקו רוחב
40 מעלות דרום, ובכך לכלול שטחים נרחבים מארגנטינה (פטגוניה וארץ האש), צ'ילה,
דרום ניו-זילנד וטסמניה האוסטרלית, ובכך להגביר את המודעות העולמית לחשיבותו
של איזור שכוח אל ומרוחק זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
