ארה"ב: הלב רוצה מגדלים, הראש מהסס; באסיה ההתלהבות נמשכת

עיריית ניו יורק כבר רכשה את האתר המיועד (עליו שני בניינים) מג'יי. פי. מורגן תמורת 220 מיליון דולר. עלות הבנייה נאמדת במיליארד דולר, אך בבורסה מתחבטים אם להתחייב לפרוייקט מחשש שפרוייקט מעין זה עשוי לשמש מטרה טרוריסטים.

גם דונלד טראמפ במהססים. הוא עומד בראש קבוצת משקיעים שביקשה לבנות את מגדל המשרדים הגבוה בעולם, באתר שעליו שכנה פעם מערכת העיתון שיקגו סאן טיימס.

כעת טראמפ סבור שאולי עדיף לבנות במקום בניין משרדים נמוך יותר ורחב יותר, במקום לקבוע שיאי גובה. הוא גם צופה שבעתיד הקרוב ישרור בענף הנדל"ן מעין שבתון בכל מה שנוגע לבניית מגדלים סופר גבוהים.

המגמה הזו לחלוטין אינה תופסת לגבי ענף הנדל"ן האסיאני. שם נמצאים בשלבי בנייה ותכנון ששה מגדלים הצפויים להאפיל על גובהם המקורי של מגדלי התאומים (1,376 רגל). בשנגחאי יתנוסס לו מגדל כזה מעל הרובע המסחרי פודונג וייקרא ה-World Financial center. בטייוואן יצמחו להם צמד מגדלים בני למעלה ממאה קומות ויזכה לשם דומה, ה-International Financial center. צמד נוסף ייבנה בהונג קונג וישקיף על הנמל ואחד נוסף יצמח בקוריאה.

פרשנים טוענים שאם הפרוייקטים הללו לא יצאו במלואן אל הפועל, את האשם יש לתלות במצב הכלכלי ולא בחשש מטרור. האמת היא שבמקרים לא מעטים אין צורך ממשי בבניית מגדלים המתנשאים ליותר מ-60 קומות מאחר והם ממילא מציפים את שוקי הנדל"ן האסיאני, הרוויים בשטחים מיותרים.

באסיה, מוסיפים הפרשנים, הצורך הכלכלי מנגן כינור שני לצורך להרשים, וגורדי השחקים הללו הם יותר סמל של הישגיות, יוקרה ומודרניזציה. החשש מפיגועי טרור מרתיע פחות את היזמים האסיאנים. המגדלים האסיאנים אינם חסינים לחלוטין לפיגועים, אך הם נבנים על פי סטנדרטים בטיחותיים (יפאנים), גבוהים הרבה יותר מאשר בארה"ב, ובמקרים לא מעטים מכילים גם ליבת בטון שהיתה חסרה במגדלי התאומים וחסרונה, ככל הנראה, היא שגרמה לקריסתם.