הקיפאון נמשך למרות ההנחיות

הוראות המעבר של ועדת מילגרום אינן מתאימות למצב בו החלטות שינוי הייעוד מוקפאות

פני בית המשפט העליון תלויות כיום מספר עתירות, אשר עניינן החלטות 717, 727 ו-737 של מועצת מקרקעי ישראל, המתייחסות למצבים בהם שונה ייעודה של קרקע חקלאית. במסגרת זו ניתן ביום 15.8.01 צו ביניים, לפיו הליך יישום ההחלטות יופסק עד להכרעה בעתירות או עד החלטה אחרת של בית המשפט.

בהחלטתם ציינו שופטי בית המשפט העליון, כי הם ערים להשלכת הצו על מי שפעל על פי הוראות המינהל ומצוי בסוף הליך המימוש של עסקאותיו, ולפיכך החילו על הצו את הוראות המעבר של ועדת מילגרום.

ספק אם בית המשפט העליון נתן את דעתו למלוא השלכותיו של הצו, ולנזקים העצומים שהוא גורם למי שתכננו את "ענייניהם לאור החלטות המינהל", כלשון בית המשפט.

יש לזכור, כי דו"ח ועדת מילגרום קבע, שאת החלטות 717, 727 ו-737 יחליפו החלטות אחרות אשר יאפשרו ביצוע עסקאות בתנאים אחרים. הוראות המעבר הותאמו, איפה, למצב בו החלטה אחת מחליפה אחרת, והשוני הינו, בעיקר, בתנאים הכספיים.

צו הביניים החיל את הוראות המעבר על מצב אליו לא התכוונו כותביו: מעבר מהחלטות "פעילות" להקפאה מוחלטת של עסקאות.

ההנחיות לאישור עסקאות שבתהליכי אישור על פי החלטות 717, 727 ו-737, אשר ממ"י פרסם לאחרונה לאור צו הביניים, מלמדות על מידת הנזקים שיגרמו ליישובים רבים כתוצאה מהצו. כך, לדוגמא, יוקפאו ההרחבות ביישובים לגבי משתכנים אשר לא הופנו למינהל עד ליום 14.11.01. המדובר בפגיעה קשה, במיוחד ביישובי פריפריה, באיזורים שאינם מבוקשים, אשר בחלקם החלו יישובים - אשר התקשו בהשגת "יזמים" - בביצוע ההרחבה, תוך השקעת ממון רב בתשתיות, ואשר אין סיכוי כי ישלימו את "מנת המתיישבים" הנדרשת עד ליום 14.11.01.

השורה התחתונה היא, כי בישראל, ההתיישבות באיזורים שחלק מיישוביהם הוקמו במסגרת "חומה ומגדל", מוקפאת עד להודעה חדשה.

הכותב מתמחה בדיני מקרקעין ומינהל מקרקעי ישראל, ומייצג יישובים חקלאיים.