מי רוצה את רכוש יהודי הונגריה?

לפני כחמש שנים הוקמה בקול תרועה רמה קרן הונגרית רשמית, שאמורה היתה לקבל לידיה את הרכוש הקהילתי היהודי שנשדד בהונגריה במהלך השואה ולאחריה, וכן את הרכוש הפרטי שנותר ללא יורשים. במועצת הקרן יש רוב לנציגי הקהילה היהודית המקומית, ויתר החברים בה הם אישי-ציבור ונציגי הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר).

השנים חלפו להן, ועד כה קיבלה הקרן שבעה נכסים. כן, שבעה. ברשימה המקורית של איל"ר היו 3,000 נכסים, מתוכם קרוב ל-1,000 שאת הבעלות היהודית עליהם ניתן היה להוכיח בקלות רבה. אז מה קרה בדרך?

הדבר העיקרי שקרה הוא שהקהילה היהודית המקומית הסכימה לוותר על הבעלות ב-164 נכסים, תמורת תשלום ממשלתי שנתי קבוע בסך שלושה מיליון דולר. הוויתור הזה גרם להרמת גבות באיל"ר: בדיקה העלתה שאותו סכום ניתן לקבל בקלות כדמי שכירות מהנכסים, בלי לוותר על הבעלות. אבל לקהילה היו שיקולים משלה, חלקם ציבוריים וחלקם אחרים, ואת הנעשה אין להשיב.

כעת מנסה נציג הסוכנות בהונגריה, אליעזר גלעד, לשנות את התמונה. גלעד נבחר לאחרונה לממלא-מקום יו"ר הקרן, והצליח להכניס למועצה עוד כמה ישראלים. בתוקף תפקידו, גלעד מכין כעת רשימה של כ-800 נכסים, שאותם הוא מקווה כי הקרן תצליח לקבל מן הממשלה. הרעיון המרכזי בהרכבת הרשימה הוא לא להתעמת עם הקהילה המקומית, שלה יש כאמור רוב במועצת הקרן. לכן, מוותר למעשה גלעד על נכסים שכבר הגיעו בדרך זו או אחרת לידי הקהילה או לידי גורמים יהודיים מקומיים אחרים.

סגן יו"ר איל"ר, נפתלי לביא, אומר כי מדובר למעשה ברשימה דומה לזו שהרכיב הארגון לפני שנים, גם הוא מדבר על קשיים בהשבת הרכוש, בשל עמדתה ומעשיה של הקהילה המקומית.

מה שברור הוא שכמו במקרה של פולין - שנחשף בהרחבה ב"כסף" לפני כחודש - כך גם בהונגריה, היחסים הבעייתיים בין הקהילה היהודית המקומית לבין הארגונים היהודיים הבין-לאומיים, ובמיוחד פעולותיה העצמאיות של הקהילה עצמה, מקשים מאוד על השבת הרכוש. בינתיים, היחידים שנהנים הם הממשלה והגורמים האחרים, המחזיקים ברכוש שהיה שייך לקהילה בת 800 אלף נפש, שממנה נותרו כיום 100 אלף בלבד.