אירלנד בונה על תשתיות בהשקעה של 5 מיליארד דולר

עד שנת 2006 צפויים להיסלל באירלנד 900 ק"מ של כבישים מהירים, לעומת 300 הק"מ הקיימים

למרות שנים רבות של תכנון ועבודה קשה, הפריחה הכלכלית באירלנד עדיין נחשבת לפלא, אפילו בעיני האירים עצמם.

בשנת 1996, למשל, קיבל לידיו הממשל בדבלין דו"ח שהוכן על ידי קבוצת מומחים שהעריכו, את כל דרישות התשתית של המדינה עד לשנת 2010. שלוש שנים אח"כ, "הנמר הקלטי" עמד בכל אותם יעדים שהציבו לו המומחים.

הצמיחה חסרת התקדים, הצריכה את הממשל לפעול בהתאם, ובשנה שעברה הוציא הממשל האירי את תוכנית התשתית החדשה לשנים 2006-2000, שהיקף ההשקעות בה נאמד בלמעלה מ-5.5 מיליארד דולר.

התוכנית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: מערכת הסעה בדבלין הבירה תשנה את פניה כליל, רכבת תחתית, רכבת קלה וכבישים היקפיים חדשים; מערכת כבישים חדשה שתחבר בין הערים המרכזיות באירלנד כמו דבלין, קורק, גאלווי ווואטרפורד; שדרוג כללי במערכת הסעת ההמונים במדינה כולה, הכוללת שדרוג ושיפוץ מסילות הרכבת ומערכות האוטובוסים.

תוכנית הפיתוח הראשונה של אירלנד שעסקה בפיתוח, וסלילת כבישים, מומנה ב-70% על ידי האיחוד האירופי. הפעם, המימון לתוכנית שש השנים תתחלק חצי-חצי בין האיחוד האירופי לבין מקורות ממשלתיים ופרטיים באירלנד.

בסוף שנת 1999, היו באירלנד המשתרעת על שטח של כ-69 אלף קמ"ר, כ-300 ק"מ של כבישים מהירים, המטרה בתוכנית היא להוסיף עוד כ-900 ק"מ של כבישים עד סוף שנת 2006. "המטרה שלנו היא ליצור חיבור חדש ומודרני בין הערים המרכזיות במדינה, שיאפשרו נסיעה במהירות ממוצעת של למעלה מ-110 קמ"ש בכבישים המהירים. הדבר יקטין את האי בצורה משמעותית ויאפשר ליזמים וחברות למקם את מרכזיהם במגוון מקומות ברחבי המדינה, שהנגישות אליהם תהיה נוחה ביותר", כך אומר יו"ר רשות הכבישים הלאומית של אירלנד, ליאם קונלאן.

הצמיחה באירלנד צפויה להמשיך גם בשנים הבאות. על פי נתוני הבנק העולמי הצמיחה עומדת כיום בין 5% ל-7% בשנה. הדבר יצריך את הממשל בדבלין להמשיך ולהיערך בהתאם, הן מבחינת התכנון והן מבחינת מקורות המימון. "בכוונותינו להשתמש גם במקורות פיננסים זרים, בדמות יזמים ממדינות שונות, על מנת שנוכל לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו", אומר קולנלאן.