בן-אליעזר: יש לראות בקרקע מקור פרנסה גם אחרי ההפשרה - כדרישת החקלאים

הצעתו של שר הביטחון, בנימין בן-אליעזר בנושא הפשרת הקרקע החקלאית, בה תומכים תנועות ההתישבות וחלק ניכר משרי הממשלה, עשויה להוות את הבסיס למסמך הגישור שמנוסח בידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי. במרכז ההצעה: היענות מלאה לדרישת החקלאים לראות בקרקע מקור פרנסה, גם לאחר שמשתנה ייעודה החקלאי.

ההצעה הועברה אתמול (ב') ללשכת ראש הממשלה והיא, לדברי בן-אליעזר, "פרי ניסיון מצטבר של שנים רבות בהם אני עוסק בסוגיה זו, ובעיקר מאז 1992 עת שימשתי כשר הבינוי והשיכון, וככזה גם הממונה ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל".

ככל הידוע, גובשו סעיפי ההצעה במהלך סדרה של פגישות שערך בן-אליעזר בחודשים האחרונים עם ראשי תנועות ההתיישבות ויועציהם. היא נוסחה על-ידי יוסי ורדי, יועץ השר לענייני התיישבות, ועו"ד צביה גרוס, היועצת המשפטית של משרד הביטחון.

בהצעת בן-אליעזר ארבעה סעיפים:

1. ממשלת ישראל מכירה בזכות החוכר החקלאי להמשיך ולחכור את המוחכר ולהתפרנס ממנו גם בעת שינוי ייעוד הקרקע, בהתאם לתנאים החלים על כל חוכר לדורות אחר במדינת ישראל.

2. כל התניות שבחוזה החכירה לדורות החקלאי, ובמיוחד אלו המאפשרות ביטול חד-צדדי של החכירה, שינוי חד-צדדים של תנאי החכירה, יהיו כבחוזה החכירה העירוני.

3. מינהל מקרקעי ישראל יפעל להשלמת הסדרי רישום המשבצות ולחתימה על חוזה חכירה מתוקן על כל החוכרים החקלאים, בתוך שנה מיום קבלת החלטת מועצת המינהל.

4. חוכר אשר יבחר מיוזמתו להשיב למינהל קרקע ששונה יעודה, יקבל פיצוי של 20%, על-פי דו"ח ועדת רונן.

כהוראת מעבר, מציע בן-אליעזר, ימשיכו להתקיים כל החלטות המינהל הנוגעות לקרקע חקלאית. מדובר בהחלטות לגביהן הטיל בג"ץ צו ביניים מעוכב עד לדיון הקרוב בשבוע הבא, בעתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית.

בדברי ההסבר, מביא בן-אליעזר נימוקים בטחוניים להצעתו, וכותב בין היתר: "כיום, ובמיוחד לנוכח המצב הבטחוני והמדיני המורכב בו נתונה מדינת ישראל, רואה ממשלת ישראל כצורך חיוני ראשון במעלה לבסס את ההתיישבות על-ידי הרחבת הישובים והגדלת מקורות התעסוקה והפרנסה שלהם.

"משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל יונחו לעשות הכל כדי לבסס את היישובים עלידי הרחבתם ועל-ידי קידום ופיתוח מפעלים במרחב הכפרי כדי להגביר התעסוקה במגזר זה, כאלטרנטיבה לצמצום התוצא החקלאי והקיצוץ במכסות המים, וכל זאת כמשימה בטחונית וכלכלית דחופה ביותר".

מזכיר התנועה הקיבוצית, נתן טל, אמר בתגובה: "אנו אכן מקווים שהצעתו של בן- אליעזר תהיה בבסיס ההצעה של יצחקי. הצעה זו מקובלת עלינו, תומכת בעמדתנו, וקובעת שרק חקלאי שיבחר בפיצוי כספי על פני לקיחת הקרקע, תהיה לגביו התייחסות לפי ועדת רונן".

לענין הצעתו של שר החקלאות, שלום שמחון, שהוצגה אתמול בפני שר המשפטים, מאיר שטרית, אמר טל: "אנחנו אוהבים את הרעיון של שמחון, הקובע ש-15% מהתקבולים שתקבל המדינה מהפשרת הקרקעות החקלאיות יופנו להשקעות בתשתית פיזית ואנושית ביישובי הפריפרייה. אנחנו מאמינים, כי מדינה שעושה שינוי ייעוד ומרוויחה כל כך הרבה כסף, מן הראוי שתשקיע חלק מהכסף באזרחיה".

בענין עמדתה של ש"ס, לפיה קרקעות המדינה הן משאב לאומי השייך לכלל תושבי ישראל, ולכן אין לאפשר חלוקתן לקבוצה המהווה 3% מאוכלוסית המדינה, אמר טל: "אנחנו מדברים עם אנשי ש"ס לקראת גיבוש דעה אחידה".