בג"ץ בוחן האפשרות שלא להחליט בנושא הפשרת קרקעות חקלאיות

בג"ץ בוחן את האפשרות שלא להחליט בנושא העתירות המתייחסות להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין הפיצויים עבור הפשרת קרקע חקלאית, ולהעביר את הנושא לכנסת. כך עולה מהחלטה שניתנה אתמול (א') על ידי 7 שופטי בג"ץ, אשר דנו בשלוש עתירות שהוגשו נגד החלטות 717, 727, ו-737 של מועצת מקרקעי ישראל.

בתחילת הדיון ציין השופט אהרון ברק, שישב בראש ההרכב, כי הדיון בעניין העתירות לגופן ייקבע בהקדם האפשרי, וכי צו הביניים שהוצא בנושא לא יעמוד בתוקפו מעבר לשלושה חודשים.

הדיון שהתקיים אתמול התרכז בבקשת הקיבוצים לבטל את צו הביניים, שבתוקף מ-1 בנובמבר, בשל הנזקים החמורים הנגרמים להם. עוד נדונו בדיון בקשות של 18 גופים ובודדים להצטרף לדיון, בטענות כי הנושא נוגע להם, וכי הם עשויים להיות מושפעים מההחלטות האמורות.

המדינה ציינה, כי בקרוב עשויה להתקבל החלטת ממשלה, ועד אז, למרות שהיא מתנגדת לצו הביניים, היא מבקשת להמשיך ולפעול על פי הסייגים שנקבעו בוועדת מילגרום. אם יהיה מצב שבו יצומצם הצו, המדינה תבקש להשאיר את הוראות המעבר כפי שנקבעו בוועדת מילגרום. לטענת המדינה, הוראות אלה נותנות מענה לבעיות צו הביניים.

עו"ד דורון דינאי, המייצג את תנועת המושבים, ציין, כי צו הביניים גורם בעיות חמורות למאות ולאלפים אשר גרים במושבים, וזאת בשל ההוצאות הכספיות החריגות הנובעות מיישומו של הצו, ומסיבות אחרות. עו"ד דב ויסגלס, המייצג את התנועה הקיבוצית, אמר, כי צו הביניים יגרום עוולה לכל אלה שאינם נמצאים בבית המשפט, ואינם מיוצגים כרגע בבג"ץ.

עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג את הקשת המזרחית, הודיע, כי הקשת מתייצבת מאחורי המדינה בעניין צמצום צו הביניים, והיא מקבלת את השקפתה בעניין הוראות המעבר של ועדת מילגרום. לטענת פלדמן, יש מספיק השקפות המיוצגות בפני בית המשפט כדי לייצג את כל המבקשים להצטרף, והמלצות הביניים של ועדת מילגרום הביאו בחשבון את כל מגוון האינטרסים של הגופים השונים.

החברה להגנת הטבע הסכימה להוציא מתכולת צו הביניים את הנושאים המתייחסים להחלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל. עניינה של החלטה זו הוא הרחבת היישובים. עוד ציינה החברה, כי הוצאת צו הביניים זירזה את דיוני הממשלה בנושא, ותזרז קבלת החלטה בנדון.

עו"ד שרגא בירן, המייצג כ-150 יישובים באיזור המרכז, התנגד להוצאת צו הביניים ואמר, כי לא יתכן להוציא צווים היורים לחלל הריק. לטענתו, המשמעות של צו הביניים והוראות המעבר הוא ביטול הסדר של עשרות שנים, והוראות המעבר של מילגרום פסולות משום שהן מניחות שינוי המצב הקיים וקיום מערכת חדשה.

בירן קרא לבג"ץ להעביר את הנושא למחוקק, שכן זהו שינוי מהותי במערכת החברתית הכלכלית של ישראל. בירן ציין, כי בעבר החליט בג"ץ, בעניין מנהלי התיקים וגיוס בחורי הישיבות, שמקום הדיון בנושא זה הוא הכנסת.

החלטה בעניין המשכו של צו הביניים תתקבל בימים הקרובים. הרכב השופטים - אהרון ברק, דורית בייניש, טובה שטרסברג-כהן, איילה פרוקצ'יה, אליהו מצא, ותאודור אור - ביקש מהצדדים להגיש את סיכומיהם בכתב, ולאחר מכן החליט בג"ץ לקיים יום דיונים בנושא. בכל מקרה, בג"ץ ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים.