גרוזיני אחד בא להתחתן...

אורי קליין ("הארץ") סבור, שזהו "אחד הסרטים הטובים ביותר שהופקו בישראל בשנים האחרונות", אבל בקולנוע הישראלי "להגדרה 'סרט טוב' אין כמעט מקום". דווקא "תשומת הלב, האהדה וההתפעלות שמופנות אליו" גורמות לכך ש"למרות מעלותיו ואיכויותיו הניכרות באמת", הסרט מנחיל אכזבה לצופים רבים.

"חתונה מאוחרת" הוא פשוט סרט טוב, רציני ומורכב". כוחו ויופיו "נובעים מהכרתו ומהבנתו של קוסאשווילי, שמה שקובע בקולנוע הוא המבט שמעצב את המציאות שבו", מבט שרק במאים מעטים בקולנוע בכלל ניחנו בו.

בעזרת הצלם דני שניאור, ה"ראוי למחמאה מיוחדת על עבודתו", קוסאשווילי מאזן "את ההיבטים הרגשניים והקומיים שבסרט, ומתקשר לעיסוק של העלילה בסוגים שונים של כפייה ודיכוי". הסרט, "למרות המצבים הקומיים שהוא גדוש בהם, גובל במלודרמה, וספוג בתחושה של מלנכוליה, שמעניקה גם לרגעיו המשעשעים ביותר מידה של כובד רגשי".

כל דמויותיו של קוסאשווילי לכודות ב"כוחה המדכא של המסורת" והוא "מוכיח יכולת תזמון מיומנת בין נימות הדיבור והרגש השונות שמניעות" אותן. בסך הכל מדובר בסרטו הארוך הראשון של קוסאשווילי "וככזה הוא הישג מרשים ומרגש ביותר".

עירית שמגר ("מעריב"), תחת הכותרת "הישג קולנועי", שבצידו חמישה כוכבים, כותבת, שקוסאשווילי מגלה "שליטה מלאה בחומרי הסיפור והמבע" ומביא "עלילה מעניינת ודמויות כובשות את הלב".

הסרט "מצליח עם הביקורת ועם הקהל" ויש לקוות שהוא "ישכיח סופסוף את הנוהג המכוער 'לא לראות סרטים ישראלים'". הוא עוסק ב"שבר וכאב שבין משפחה ומסורת ושייכות שורשית חזקה, אולי חונקת, לבין אהבה שאינה יכולה להתקיים במקביל". קוסאשווילי "השולט בכל מרכיבי יצירתו", מתאר את העלילה "בהיבטיה הקשים וגם המצחיקים מאוד, נותן לכל אחד את רגע החסד שלו" ומצטיין גם "בהדרכת שחקנים העושים עבודה מצוינת".

דבורית שרגל ("רייטינג") פותחת בהמלצה לראות את הסרט, גם אם זה לא "סרט מצוין". אבל "הוא חשוב, הוא מעניין, הוא ראוי, והבמאי שלו מוכשר מאוד".

הגיבורים של קוסאשווילי "הם יצורים פאסיביים באופן מבחיל. אין שום סיבה שבעולם שייכנעו לאותה מסורת מזעזעת", שאינה מאפשרת להם לחיות את חייהם על-פי בחירתם, ואשר "תוצאתה הסופית היא חיים אומללים של מי שממשיכים אותה בעיניים עצומות. אין, התנהגותם היא לא נסבלת ובלתי נסלחת". אבל קוסאשווילי מצליח לבנות בסרטו "אווירה, דמויות, סגנון חיים (...) אם כי השתלשלות העניינים "נמשכת קצת יותר מדי והפרטנות היתרה הופכת למועקה". אך בסך הכל "המכלול עולה על סך חלקיו", טוענת שרגל ומסתפקת בשלושה כוכבים.

בקיצור: סרט טוב, רציני, מורכב, ומשוחק היטב. ללכת, אך להנמיך ציפיות.