קפיטליזם משוחרר מגנגסטרים

אולג דריפאסקה, איל ההון הרוסי, טוען שרוסיה פשוט סובלת מדימוי גרוע. דריפאסקה בן ה-33 הוא מייסדה ואחד מבעלי מניותיה העיקריים של יצרנית האלומיניום השנייה בגודלה בעולם, Russian Aluminum, אבל הוא פשוט לא מקבל את הכבוד הראוי לו - לטענתו. לפני שלוש שנים נפגש דריפאסקה עם שר האוצר האמריקני, פול אוניל, בוועידה שערכה Rand Corp. בזמנו כיהן אוניל כיו"ר Alcoa, ודריפאסקה ניסה לשכנעו להשקיע בעסקי האלומיניום הרוסיים.

"תגובתו של אוניל הייתה מאוד אמוציונלית. הוא טען שהשחיתות ברוסיה כה חמורה, שלא ניתן לבצע בה פרוייקטים רציניים", מספר דריפאסקה. "אוניל אמר לי: 'אני לא רוצה לשלם שוחד כל פעם שאני צריך להוביל את המוצר שלי על איזה גשר'. אמרתי לו שאני לא משלם שוחד, אבל הוא לא השתכנע".

האם הייתה Aloca מקבלת את הצעתו של דריפאסקה כיום? ייתכן שכן. כיום משתפות ארה"ב ורוסיה פעולה במלחמה נגד הטרור, ופרוייקטים כלכליים רבים עשויים לקבל הזדמנות שנייה. "לא קשה יותר לפעול ברוסיה מאשר בסין. פשוט יש לנו דימוי בעייתי", טוען דריפאסקה.

ניתן לתאר זאת בלשון המעטה. בדצמבר שעבר, הגישו כמה מיריביו המסחריים של דריפאסקה תביעה נגדו בבית המשפט המחוזי במנהטן, בטענה שדריפאסקה ועמיתיו השתמשו במרמה, באיומי רצח, ובשירותיהם של גנגסטרים כדי להשתלט על מתקן לייצור אלומיניום בעיר נובוקוזנטסק שבסיביר.

מיכאיל צ'רנוי, שותפו הוותיק של דריפאסקה, כבר נעצר פעמיים בידי המשטרה - בשוויץ ובישראל - ונחקר בדבר קשריו לכאורה עם עולם הפשע המאורגן. דריפאסקה עצמו לא הוזמן השנה לוועידה הכלכלית בדאבוס. הוא גם לא הצליח להשיג ויזה לארה"ב.

בין אם הוא חף מפשע ובין אם לאו, דריפאסקה עשה את הקריירה שלו באחד המגזרים הידועים ביותר לשמצה בכלכלה הרוסית. עם התמוטטות המשטר הקומוניסטי בתחילת שנות התשעים, השתלטו סוחרים חסרי מצפון על נכסיה התעשייתיים של רוסיה, כולל תעשיית האלומיניום הענקית, אחת ממקורות הייצוא הראשיים של רוסיה.

הדמות הדומיננטית בתעשיית האלומיניום היה מארק ריץ', סוחר הקומודיטיז האמריקני שזכה בחנינה שערורייתית מהנשיא קלינטון. ב-1993 נדחקו החברות הקשורות בריץ' ממרכז הזירה לטובת שחקן חדש: איגוד רופף של סוחרי קומודיטיז בשם -Trans World Group.

בראש הקבוצה עומדים האחים הרוסים מיכאיל ולב צ'רנוי, וצמד סוחרים הפועלים במערב אירופה, דייויד וסימון ראובן. הקבוצה, הפועלת מלונדון, ג'נבה, מונטה קרלו ומוסקבה, רכשה את גרעין המניות במרבית מתקני ייצור האלומיניום ברוסיה, והצליחה לזכות במרבית חוזי הייצוא הגדולים.

דריפאסקה היה סוחר מתכות קטן, שנכנס לעולם העסקים כשהיה עוד סטודנט באוניברסיטת מוסקבה. בשנים 1994-1993 צבר אחזקה בת 20% במפעל המתכת סאיינסק, המפיק 260,000 טון בשנה. כאשר הופרט המגזר בחופזה, היו המחירים כה נמוכים שדריפאסקה רכש את האחזקה תמורת מיליוני דולרים ספורים בלבד. בעל המניות הגדול הנוסף בסאיינסק הייתה Trans-World, ודריפאסקה חבר עמה כדי להשתלט על סאיינסק.

"המפעל עמד להיסגר", מספר דריפאסקה. "העפנו את המנהל. רציתי להחליף אותו במישהו חדש, אבל גיליתי שהמועמד שלי קשור לארגון פשע מקומי, ולכן נאלצתי לנהל את המפעל בעצמי. בנקודה זו התחילו הבעיות".

בעיות? זוהי לשון ההמעטה בה משתמש דריפאסקה כדי לתאר ארבע שנות אלימות חריפה במגזר האלומיניום שבמהלכן נרצחו עשרות מנהלים, בנקאים, סוחרים ומאפיונרים. הקרבות עקובי הדם ביותר התנהלו סביב השליטה במפעל האלומיניום הענק קראסנויארסק. קבוצת Trans-World החזיקה ב-20% מהמפעל, אבל גם מתחרותיה - שלא לדבר על המאפיה המקומית - הצליחו לקנות להם דריסת רגל בחברה.

בקיץ 1995 נרצח אולג קנטור, נשיא בנק שזה עתה רכש אחזקה גדולה למדי בקראסנויארסק. הרוצחים, שארבו למכוניתו באחד מרחובות מוסקבה, ירו בו ודקרו אותו למוות.

חודש לאחר מכן הגיע תורו של פליקס לבוב מ-AIOC, חברת הסחר הניו יורקית שזכתה במכרז הייצוא של קראסנויארסק. לבוב היה נציגה של AIOC ברוסיה. שני אנשים לבושי מדים עצרו אותו והובילוהו למקום בלתי ידוע כשעמד לעלות על מטוס במוסקבה. לאחר מספר ימים התגלתה גופתו באחד היערות. AIOC ויתרה על החוזה שלה עם קראסנויארסק והכריזה על פשיטת רגל.

בסוף שנות התשעים, כשנעלמו מרבית מתחרותיה של Trans-World מהזירה, השתלטה הקבוצה על קראסנויארסק בשיתוף פעולה עם אנטולי ביקוב, מתאגרף לשעבר שהפך למנהלו החדש של המפעל. כעת שוהה ביקוב באחד מבתי הכלא במוסקבה וממתין למשפט באשמת רצח.

בנקודה זו התפצלה קבוצת Trans-World המקורית. מיכאיל צ'רנוי התקוטט עם שאר השותפים, פרש מהקבוצה, וחבר לדריפאסקה במפעל האלומיניום קראסנויארסק.

דריפאסקה עצמו טוען שהצליח להימנע ממעורבות במלחמות הגנגסטרים ולהתמקד בשיפור ביצועיה של החברה. בשנת 2000 הגדיל דריפאסקה את הייצור ל-410,000 טון בשנה, אבל עוד ב-1999 כבר הצליח לקנות לעצמו שם כיצרן אלומיניום יחיד במינו.

דריפאסקה פתח במסע ציבורי נגד שיטת סחר החליפין, שבמסגרתה משאילים סוחרי קומודיטיז חומרי גלם למפעלי האלומיניום בתמורה לאלומיניום מוגמר.

השיטה מאפשרת לסוחרים להבריח את רווחיהם מחוץ למדינה. הם מנפחים את מחיר חומרי הגלם ו/או מקצצים במחיר האלומיניום, וכך מצליחים לחמוק מתשלום מס ברוסיה.

מהו היקף הרווחים? השנה החלה ממשלת גרמניה להתחקות אחר מקורם של מיליארד הדולרים שהפקידו חברות בעלות זיקה ל--Trans World בבנקים גרמניים. לאחרונה הופסקה החקירה עקב חוסר הוכחות לביצוע פשע.

"עסקות החליפין שימשו, למעשה, כמשאבת ענק ששאבה את המזומנים מבתי החרושת והזרימה אותם לחו"ל, למרות שרוסיה זקוקה נואשות להשקעות", אומר דריפאסקה.

הוא יזם מסע ציבורי נגד עסקות החליפין באמצעות פרסומות בטלוויזיה, מודעות ענק בלוחות המודעות ופניות אישיות לחברי הפרלמנט. מאמציו הוכתרו בהצלחה, והביאו לסגירתן של פרצות רבות בחוק שאפשרו למעורבים בעסקות החליפין לשלשל רווחי עתק לכיסיהם.

אולם ייתכן מאוד שהמניע למעשיו לא היה אלטרואיסטי בלבד. המסע נגד שיטת החליפין החליש את שליטתה של -Trans World על תעשיית האלומיניום. בתחילת השנה שעברה מכרה Trans-World את מרבית אחזקותיה בענף לרומאן אברמוביץ', שעשה מיליארדים בשוק הנפט, ושמיזג את עסקיו עם חברתו של דריפאסקה כדי להקים את Russian Aluminum.

מכירותיה של החברה החדשה בניהולו של דריפאסקה מסתכמות ב-4.5 מיליארד דולרים, והיא שולטת על 70% משוק האלומיניום הרוסי. החברה עדיין בנויה מערב-רב של אחזקות צולבות וקשרים אישיים חשודים, אולם דריפאסקה טוען שבכוונתו לארגן אותה מחדש כתאגיד בסגנון מערבי על טהרת עקרונות השקיפות. הוא אינו נוקב בתאריך מסוים, אלא מבטיח לעשות זאת מתי שהוא בעתיד.

בינתיים ממעט דריפאסקה לדווח על מעשיו. ידוע שהוא השקיע 120 מיליון דולרים במפעל פחיות האלומיניום הגדול הראשון של רוסיה, וגם כמה מאות מיליונים במודרניזציה של מפעלי אלומיניום קיימים. דריפאסקה גם רכש מתקנים לייצור אלומיניום באפריקה וחכר שם מכרה בוקסיט.

הרווחים שמפיק דריפאסקה ממפעלי האלומיניום כה שמנים שעלה בידו לשים קצת כסף בצד לרכישת אחזקות גדולות ביצרניות רכב ובחברות חלל - וגם כמה מכרות פחם ברוסיה. "אם הייתי משקיע במדינות המערב, הייתי מקבל תשואה של 10% בממוצע", אומר דריפאסקה. "ברוסיה היו לנו הצלחות וכישלונות, אבל התשואה הממוצעת שלנו מגיעה ל-35%". גישתו הפטריוטית של דריפאסקה מצאה חן בעיניו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, השואף לשים קץ לבזיזת משאביה של המדינה.

נראה שפוטין הגיע להסכם בלתי רשמי עם התעשיינים בארצו: אני לא אחקור את פשעי העבר שלכם אם תשמרו מרחק מהפוליטיקה ותשקיעו את הרווחים ברוסיה. (למותר לציין שדריפאסקה מכחיש כל מעורבות בפעילות פלילית בעבר).

לאחר מתקפת הטרור על ארה"ב ב-11 בספטמבר, חלה התקרבות ביחסיה של רוסיה עם המערב, ויש לשער שהיקף ההשקעות הזרות ברוסיה יגדל. אולם גם אם ינהג דריפאסקה כאזרח למופת וכתעשיין מהשורה הראשונה, לא במהרה תתפוגג צחנת הפשע המאורגן, האופפת את מגזר האלומיניום שבשליטתו.