בית המשפט המחוזי בחיפה קובע כי נושה שניתן לטובתו ייפוי כוח למימוש נכס של
חייב ונרשמה הערת אזהרה בגין ייפוי כוח זה - אשר אושרו בפס"ד - הוא "נושה מובטח",
הרשאי לממש את בטוחתו גם אם החייב הוכרז פושט רגל.
פטין מזיד אבו רוקון (להלן: "פטין") ערב לטובת גאמל כיוף (להלן: "כיוף") לחובות
בנו של פטין לכיוף. במסגרת ערבות זו נתן פטין לכיוף ייפוי כוח למימוש נכס מקרקעין
להבטחת הערבות. על סמך ייפוי הכוח רשם כיוף הערת אזהרה לטובתו בטאבו.
בתובענה, שנתבררה בפני השופט דן ביין מביהמ"ש המחוזי בחיפה, ניתן פס"ד המצהיר
כי כיוף רשאי לממש את ייפוי הכוח בין בדרך של מכירת הנכס ובין בכל דרך משפטית
אחרת. כמו כן הוצהר שהערת האזהרה שנרשמה לטובת כיוף גוברת על כל הערת אזהרה
אחרת.
לאחר מכן מונה עו"ד שקיב עלי (ב"ב כיוף) על-ידי בית-המשפט לכונס נכסים והחל
בפעולות למכירת הנכס, שכללו פרסום מודעה על העמדת הנכס למכירה.
בהמשך, עוד בטרם אושרה מכירת הנכס, ניתן צו לכינוס נכסים נגד פטין, והוא הגיש
לביהמ"ש בקשה לדחות את בקשת הכונס למכירת הנכס, בין השאר מן הטעם שהוצא צו
כינוס נכסים בפשיטת רגלו של פטין, ולפי סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל, מנוע
הכונס מלפעול וביהמ"ש מנוע מלאשר את המכירה. כן נטען כי כיוף - הנושה אינו
בגדר נושה מובטח.
השאלה היא, קובע השופט ביין, האם מנוע הכונס מלפעול עקב נתינת צו כינוס הנכסים
כאמור בסעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל, או שמא חל הסייג שבסעיף 20 (ב) המאפשר
ל"נושה מובטח" לממש את ערובתו, על אף מתן צו כינוס נכסים? המושג "נושה מובטח"
מוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלקמן:
"מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם בחזקת ערובה לחוב המגיע
לו מהחייב". השופט ביין קובע, כי יש לראות בכיוף משום נושה מובטח, כי נוכח
קביעותיו של פסה"ד שהובאו לעיל, הרי יש לראות בייפוי הכוח ובהערת האזהרה שנרשמה
על פיו משום שעבוד בחזקת ערובה לחוב המגיע לכיוף מהחייב.
בפסיקה נקבע, כי בנסיבות מסוימות ניתן לראות בבעל הערת אזהרה משום בעל חוב
מובטח (ראו פסק דינו של השופט ד' לוין בע"א 261/88; 558/88;793/88; 425/89
בנק המזרחי המאוחד נ' זלמן רוזובסקי פד"י מ"ח (2) 102 ע' 123-4; וכן ראו ספרם
של ד"ר ש' לוין וד"ר א' גרוניס: דיני פשיטת רגל מהדורה שנייה ע' 257-256).
בפסה"ד ע"א 2659/96 הנרי רוזן נ' בנק המזרחי (עליון 1(2001)89) נאמר, כי המבחן
שיש לאמצו לעניין היותה של הערת אזהרה בגדר שעבוד הוא: "האם כתוצאה מרישום
הערת האזהרה צומצמה זכות מימוש הנכס העומדת לטובת הנושים" (שם, פסקה 15).
במקרה שלפנינו נתן פטין את ייפוי הכוח במיוחד לשם הבטחת החוב, והוא עצמו הסמיך
את ב"כ כיוף לא רק למכור, להעביר, להשכיר ולהחכיר את החלקה, אלא גם לרשום הערת
אזהרה לטובת ג'מאל כיוף.
ייפוי הכוח ניתן לפי נספח להסכם שבו נאמר במפורש שמטרת ייפוי הכוח היא הבטחת
זכויותיו של כיוף כלפי בנו של פטין, לרבות החזר הלוואה. לנספח זה הסכים פטין.
לפי המבחן שנקבע בפסה"ד הנרי רוזן נ' בנק המזרחי הנ"ל, הרי הערת האזהרה במקרה
הנדון היא בגדר שעבוד, באשר היא מצמצמת את זכות יתר הנושים.
פטין הפנה לפסק דינה של השופטת גילאור בהי"פ (חי') 240/95 המר' 665/95 והבה
והבה נ' בנק כרמל למשכנתאות ואח', דינים מחוזי כ"ו (3) 352, שבו רשם הבנק הנושה
הערת אזהרה בגין התחייבות לרישום משכנתא על דירה כשהחייב היה עדיין בר פירעון.
בחלוף למעלה מחמש שנים מאז שנרשמה ההערה ניתן על ידי החייב צו כינוס לפי פקודת
פשיטת הרגל. השופטת קבעה, כי הבנק הוא אמנם נושה מובטח, אך מאחר שיש בידי הבנק
רק הערת אזהרה על זכות חוזית, אין עומדת לבנק היכולת המשפטית להשלים את התחייבותו,
דהיינו רישום המשכון על הדירה או מימושה. השופטת ציינה את ההבדל בין מי שבידו
משכנתא, היכול לממש את בטוחתו ללא היזקקות לערכאות משפטיות, לבין מי שבידו
רק זכות אובליגטורית, שאין בידו יותר כוחות משל החייב עצמו, והחייב, בהיותו
פושט רגל - אין בכוחו להשלים התחייבותו.
השופט ביין אינו מסכים לדרך שנקטה השופטת גילאור, אך מכל מקום לדעתו אין הנדון
דומה לראיה. באותו עניין הערת האזהרה באה להבטחת זכות חוזית שעדיין היה צורך
להשלימה לזכות קניינית על ידי רישום.
במקרה הנדון הושלמה הזכות על ידי פסה"ד שניתן והצהיר שכיוף זכאי לממש את ייפוי
הכוח, ומצבו של כיוף דומה, עקב פסה"ד שבידו, למצבו של מי שבידו משכנתא רשומה.
מכאן, שיש לראות בייפוי הכוח שאושר בפסה"ד שעבוד להבטחת חוב.
ב"כ פטין מצביע על כך שהנושה כיוף הגיש תביעת חוב נגד החייב ובכך הודה שאינו
נושה מובטח. ב"כ כיוף הודיע שהוא מוכן לוותר על תביעת החוב.
לדעת השופט ביין, אין בהגשה תביעת חוב משום ויתור על השעבוד אלא אמצעי של זהירות
יתר, שהרי הנושה לא יכול היה לדעת מראש אם תתקבל טענתו שהוא בגדר נושה מובטח,
אם לאו.
השופט ביין קובע, שהגשת תביעת החוב אינה מכשול בפני המשך הפעולה למימוש הנכס,
אך תנאי להמשך הפעולה האמורה הוא ביטולה בתוך חמישה ימים.
התוצאה הסופית: נקבע הליך של התמחרות למכירת הנכס בין פטין לשני מציעים. ת.א
416/94.
ביהמ"ש המחוזי בחיפה.
השופט דן ביין.
בשם כיוף: עו"ד שקיב עלי.
בשם פטין: עו"ד דאוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
