"פוקס ניוז": חשדות לדליפת מידע בטחוני רגיש של ארה"ב מקומברס ואמדוקס; החברות מכחישות בתוקף

שגרירות ישראל: "הסיפור - אוסף שטויות"; גורם יהודי: "התחקירים של פוקס קרובים לאנטישמיות"

תחקיר בערוץ החדשות בכבלים "פוקס ניוז" מקבוצת מרדוק, רומז, שנגישותן של החברות הישראליות אמדוקס וקומברס למאגרי נתונים או מידע בשוק הטלקומוניקציה האמריקני, עלולה לסכן את הביטחון הלאומי של ארה"ב.

אמדוקס הכחישה את החשדות המרומזים בתחקיר. גורם בחברה אמר ל"גלובס": "זה אוסף של שטויות". שגרירות ישראל בוושינגטון הכחישה קיומן של פעולות ריגול ישראליות בארה"ב. לא ניתן היה להשיג את תגובת קומברס. חשדות דומים הועלו נגד אמדוקס לפני שנתיים ונמצאו שגויים.

התחקיר, בן שלושה חלקים, מתיימר לחשוף "פעולות ריגול ישראליות בארה"ב". הוא נשען אמנם על מידע מפי "מקורות", "חוקרים אמריקניים" ו"פקידי ממשל", וכן על מה שמכונה "מזכר פנימי" של אמדוקס, אך החשדות מנוסחים בצורה מרומזת, עם הסתייגויות, ועם הרבה "אולי" ו"ייתכן". גורם יהודי הגדיר את התחקיר כ"קרוב לאנטישמיות".

"פוקס ניוז" אף מקנה משמעות מודיעינית למעצר חלק מעשרות הצעירים הישראליים שנעצרו בארה"ב לאחר פיגועי 11 בספטמבר, בחשד שעבדו ללא היתרי עבודה. לטענת הערוץ, שישה מתוך 60 הישראלים שנעצרו עבדו למען אמדוקס.

רימוזים בלבד

דברי ההקדמה של המגיש, בריט יום (לשעבר כתב איי.בי.סי בבית הלבן), כללו משפט זה: "חוקרים אמריקנים חוששים, שהמידע שהפיקה חברה זו (אמדוקס - ר.ד) נפל, אולי, לידיים בלתי נכונות וייתכן שגרם לשיבוש חקירת פיגועי 11 בספטמבר".

בדברי הקדמה לחלק אחר של התחקיר, אמר יום: "חוקרי התקפות הטרור ב-11 בספטמבר חוששים שהחשודים (הטרוריסטים - ר.ד) קיבלו מידע (על פעולות החוקרים - ר.ד) באמצעות מידע שדלף מאמדוקס".

אך בגוף התחקיר אין מוזכרת אמדוקס במפורש בהקשר לפיגועים. הנוסח הוא כדלקמן: "לפוקס ניוז נודע, כי כמה חוקרי טרור אמריקנים חוששים שחשודים מסויימים הקשורים בהתקפות ב-11 בספטמבר הצליחו, אולי, להערים על החוקרים באמצעות מידע למי ומתי מטלפנים החוקרים. כיצד? על-ידי השגה וניתוח של נתונים שמופקים כל אימת שמישהו בארה"ב עורך שיחת טלפון".

גם בדו-שיח בין המגיש לתחקירן, ששודר לאחר הפרק האמור בתחקיר, אין התייחסות ישירה לאמדוקס. נאמר שם, כי המוסד הזהיר את הממשל, זמן קצר לפני הפיגועים, שצפויה בכל רגע מתקפת טרור בקנה-מידה גדול, אך האזהרה היתה כללית, והחוקרים מאמינים שהסיבה להעדר פרטים נובעת מרצונו של המוסד להגן על מקורות המידע ושיטות האיסוף שלו. "החשד הוא, שייתכן שהמקורות הם כאן, בארה"ב".

סכנות הבילינג

התחקיר טוען, כי רוב הקריאות לשירותי מודיעין טלפוני, ולמעשה כל שירותי רישום קריאות הטלפון ושירותי הבילינגס בארה"ב, מבוצעים בשביל חברות הטלפון האמריקניות על-ידי חברת אמדוקס.

"לאמדוקס יש חוזים עם 25 חברות הטלפון הגדולות בארה"ב ועם חברות נוספות ברחבי תבל", נאמר בתחקיר. "קווי הטלפון בבית הלבן ובמוקדי ממשל אחרים אמנם מאובטחים, אך למעשה בלתי אפשרי לערוך שיחה ממכשיר טלפון רגיל בלי להפיק רישום של השיחה אצל אמדוקס".

התחקיר טוען עוד, כי "בשנים שחלפו נחקרה אמדוקס ע"י האף.בי.איי וסוכנויות ממשלתיות אחרות יותר מפעם אחת", וכי "החברה חזרה והכחישה בתוקף כל פגיעה בביטחון או כל עבירה".

אך "מקורות" אמרו לפוקס ניוז, כי ב-1999 פרסמה הסוכנות הלאומית לביטחון (גוף המקיים מערך ציתות גלובלי לכל התקשורות הקוויות והאלחוטיות ברחבי תבל) דו"ח "סודי ביותר", עם "מידע ממודר ורגיש", המזהיר ש"רישומי כל השיחות בארה"ב מגיעים לידיים זרות, במיוחד בישראל".

לפי התחקיר, החוקרים אינם מאמינים שקיים ציתות לשיחות, אך לנתונים שמלמדים על מי מטלפן למי ומתי - יש ערך רב כשלעצמם.

התחקיר מצטט מה שהוא מכנה "מזכר פנימי באמדוקס", שנשלח למנהלים בכירים בחברה, ממנו עולה איזה שימוש ניתן לעשות ברישומי הקריאות שמפיקה אמדוקס. התחקיר מביא את הקטע הבא במזכר, המתאר את פוטנציאל הרישומים: "טכניקות ואלגוריתמים של כריית נתונים בקנה-מידה נרחב... שמזווגות הן את איכויות הלקוח (למשל, דירוג אשראי) ואיכויות של התנהגות ספציפית..." (למשל, למי מטלפן הלקוח).

המזכר מציין, כי אפשר לנצל את המערכת למניעת מירמה באמצעות הטלפון. אך מומחים ללוחמה בטרור אומרים, לדברי "פוקס ניוז", כי אפשר להשתמש במערכת כדי לרגל באמצעות מערכת הטלפוניה.

לטענת "פוקס ניוז", נודע לה שהסוכנות הלאומית לביטחון ערכה "אין ספור" מפגשים עם אנשי אף.בי.איי וסי.אי.איי, כדי להזהירם מפני השימושים שניתן לעשות בנתונים של אמדוקס. באחד התדרוכים של הסוכנות הלאומית לביטחון הוצגה "דיאגרמה" של המעבדה הלאומית אראגון (אחת מרשת המעבדות הלאומיות של ארה"ב) שהראתה שאם רישומי שיחות הטלפון אינם מאובטחים, עלולות להיגרם הפרות בטחוניות משמעותיות.

מעקב אלקטרוני

התחקיר מצטט מתוך תדרוך אחר, ולפיו פגיעות מערכת הטלפוניה נעשית גדולה יותר, מפני שארה"ב נשענת יותר מדי על חברות זרות, כמו אמדוקס, לצרכי תוכנה וציוד היי-טק. "גורמים רבים הובילו לתלות מוגברת בצפנים שפותחו מעבר לים... אנו קונים במקום להכשיר (כוח אדם מקומי - ר.ד) או לפתח פתרונות", מצטטת "פוקס ניוז".

הערוץ מדגיש, כי המודיעין האמריקני אינו מאמין שממשלת ישראל מעורבת בשימוש לרעה של מידע, ואילו אמדוקס מדגישה, שהנתונים שלה מאובטחים. מה שמדאיג פקידי רשות אמריקנים היא האפשרות, שהנתונים של אמדוקס עלולים להגיע לידיים בלתי נכונות, במיוחד הפשע המאורגן. דבר כזה קרה בעבר, טוען התחקיר: מידע טלפוני, מהסוג שאמדוקס מלקטת, גרם פגיעה קשה במערכות התקשורת של האף.בי.איי, השירות החשאי ומשטרת לוס אנג'לס.

בפרק אחר של התחקיר נטען, כי קומברס אינפוסיס, חברה-בת של קומברס, מספקת ציוד לציתות לזרועות אכיפת החוק בארה"ב, ונרמז, אם כי אף פעם לא בצורה מפורשת, שנגישות החברה לתכנים מצותתים מהווה פגיעה בביטחון.

לפי התחקיר, "תוכנה ומחשבים לפי הזמנה, שמיוצרים בידי חברות כמו קומברס, משולבים במערכת הטלפוניה כדי ליירט, להקליט ולאפסן שיחות מצותתות, ובה בעת להעבירן לחוקרים".

ליצרנים יש גישה מתמדת למחשבים לצורכי תחזוקה ומניעת שיבושים, נאמר בתחקיר. הבטחת הנגישות הזו התאפשרה בחוק מ-1994, המכונה CALEA (ראשי התיבות של שם החוק). פקידים בכירים בממשל אמרו, כי בעוד שחוק זה מקל על ציתות לשיחות חשודים, הוא גם גרם לכך שהמסד הטכני של מערכת הציתות פגיע להתערבות חיצונית, ואולי אף חתר תחת מערכת הציתות.

לדברי "פוקס ניוז", 15 אנשי רשויות לאכיפת חוק הזהירו את שר המשפטים, ג'ון אשקרופט, ואת ראש האף.בי.איי, שמערכת המעקב האלקטרונית הנוכחית יעילה פחות מזו שהיתה בפועל בתקופה לפני CALEA.

קומברס טוענת, שהציוד שהיא מתקינה מאובטח, אומר התחקיר, אבל התלונה המופנית כלפי המערכת היא, שלתוכנית הציתות הממוחשבת שפיתחה קומברס יש למעשה דלת אחורית, שבאמצעותה גופים בלתי מוסמכים יכולים ליירט את השיחות המצותתות.

הקשר הישראלי

התחקיר אומר עוד: "לחשדות נוספת העובדה, שבישראל פועלת קומברס בשת"פ הדוק עם הממשלה, ולפי תוכניות מיוחדות היא מקבלת מהממשלה החזר של עד 50% על הוצאות המו"פ שלה באמצעות משרד התמ"ס.

"אבל חוקרים בסוכנות למניעת הברחות סמים, בשירות ההגירה והאזרוח ובאף.בי.איי אמרו ל'"פוקס ניוז"', כי חקירה של חשד שישראל מנהלת פעולות ריגול באמצעות קומברס, או אפילו אמירה כזו, נחשבת לחיסול עצמי של קריירה".

המקורות אומרים עוד, כי האף.בי.איי ניהל חקירות שונות נגד קומברס במרוצת השנים, אך הן הופסקו עוד לפני שהציוד עצמו נבדק במגמה לאתר זליגה. מסמך של ועדת התקשורת הפדרלית מ-1999 מציין, לדברי "פוקס ניוז", כי כמה גופים ממשלתיים הביעו חששות עמוקים מכך שלאנשים בלתי מוסמכים רבים מדי, מחוץ לרשויות לאכיפת חוק, יש גישה למערכת הציתות.

התחקיר טוען, כי קיימת יריבות פנימית מרה בין משרד של האף.בי.איי בקוונטיקו, בעל סמכות למסירת חוזים לספקים ולרכישת ציוד, לבין זרועות אחרות של הבולשת הפדרלית.

במשך שנים העניק המשרד בקוונטיקו לקומברס חלק ניכר מהחוזים (בתחום מערכות הציתות). קומץ של אנשי רשויות לאכיפת חוק, שהיו מעורבים במתן חוזים ממשלתיים לקומברס, במשך השנים, עובדים עתה בקומברס, לטענת "פוקס ניוז".

בכל זאת, בתשובה לשאלת המגיש, האם יש סיבה כלשהי לחשוד בשלב זה שממשלת ישראל מעורבת, משיב התחקירן בשלילה. עם זאת, באותה נשימה הוא מוסיף: "אנשים רבים מאוד ברשויות שונות לאכיפת חוק בארה"ב חושדים, אינסטינקטיבית, שהממשל האמריקני החל לקבץ הוכחות ושנפתחה חקירה סודית ביותר לבדיקת אפשרות זו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988