"אם נתעקש על מכרז בשיטת B.O.T - נפספס את הרכבת"

גורם תכנוני בכיר המכיר היטב את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים אומר: "ההחלטה לעשות את המכרז בשיטת B.O.T לא תורמת לסיכוי של הפרויקט לעמוד על הרגלים. יש לי תחושה, שאם נתעקש על הנושא של B.O.T, נפספס את הרכבת. יציאה למכרז בשיטה זו היא לא נכונה ולא מקדמת לאורך זמן את המטרה של האוצר לחסוך בכספים.

"כדי שהפרויקט יהפוך לכדאי ליזמים פרטיים, המדינה השקיעה הון עתק בעבודת הכנה. המדינה, שמראש משקיעה הון בהכנות, משלמת מענק הקמה ומבטיחה רשת ביטחון, היתה צריכה להקים את הפרויקט בעצמה, באמצעות מינהלת שתרכוש את הידע והשירותים הנדרשים.

"ההנחה, כי היזם יעשה את את עבודת ההקמה יותר מהר ויותר טוב, לא נכונה בהכרח. קיימת בעיית מורכבת של ניגוד אינטרסים. הזכיין מצד אחד ישאף להוציא מהמדינה כסף, מענק הקמה ופיצויים שונים. מצד שני ירצה למזער את העלויות שלו, שיבואו על חשבון איכות הרכבת ורמת השירות.

"הפרויקט חייב להתבצע בשילוב בין מאמצים עירוניים ותקציבים לאומיים. בחישוב ארוך טווח מסתבר, כי ההשקעה של הקמה והפעלת רכבת קלה תהיה נמוכה מהשקעה ב-B.O.T. בכל מקרה, המדינה משקיעה הון גם כשמדובר בשיטת B.O.T. בתנאי המכרז מצויינים במפורט סעיפים רבים של פיצוי מטעם המדינה.

למשל, במקרה של פיגוע או חפצים חשודים שיפסיקו את פעילות הרכבת - היזם יפוצה. על הנחות לסטודנטים ולחיילים - היזם יפוצה. אם יהיו הפסדים - הממשלה תשלם בכל מקרה.

- אז מה עשינו כאן?

"האוצר נעול על B.O.T, כי המדינה לא רוצה להוציא תקציבים על פרויקט. לדעתי זה טיפשי. נכון. הטענה צודקת. אנחנו מדינה ענייה, אבל המדינה בכל מקרה משקיעה הון. בכביש חוצה ישראל לדוגמא השקיעה המדינה 4.5 מילארד שקל והזכיין השקיע מיליארד שקל. אני לא פוסל על הסף את השיטה, אבל לפרויקט מסוג זה השיטה לא מתאימה".