יש אירוניה לא קטנה בכך, שכל שנות הזוהר בחקלאות, עד המשבר ותחילת תהליך הפשרת
הקרקע החקלאית, התלוננו חברי המושבים על המעמד הקנייני הלקוי שלהם בנחלה, דהיינו,
המושבניק הוא רק בר-רשות של האגודה, שהיא עצמה בר-רשות של המינהל (או הסוכנות),
שאין לו אפילו זכות הורשה של הנחלה (אלא לבן הממשיך, באותם תנאים). ואילו כיום
המושבניקים מציגים את עצמם כאילו יש להם זכות קניינית של ממש בנחלה. למעשה,
מעמדם לא השתנה במאומה, למרות החלטות המינהל וכל הוועדות וכל ההצעות.
להלן דברים שאמרו בעבר שופטים על מצבו של המושבניק:
נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, יצחק כהן: "כשהגדיר המחוקק 'זכות במקרקעין' הוא
בחר כמבחן לא את אורך התקופה שבה מחזיק האדם במקרקעין בפועל ולא את ציפיותיו
של הקונה לגבי העתיד, אלא את זכותו המשפטית של בעל הזכות, בין אם זו זכות בדין
או זכות ביושר. על כן, אם למתיישבים רק זכות של בני רשות, הרי לא היתה להם
'זכות במקרקעין', אף אם למעשה מוכנים המוסדות המיישבים ובעלי הקרקע להשאיר
את יחידת המשק לצמיתות בידיהם או בידי חליפיהם".
שופט ביהמ"ש המחוזי אורי שטרוזמן: "המתיישב הוא בר רשות בחלקה המוחזקת על ידו
במושב והוא מתחייב לפנות את החלקה כאשר תבוטל הרשות, היינו, כאשר יידרש על
ידי הסוכנות היהודית לפנות את החלקה. הרשות עלפי טיבה היא רשות אישית למתיישב,
ולכן, כאשר נפסקת חזקתו בחלקה בגלל מותו, במילא פוקעת הרשות והחלקה חוזרת לבעליה
- מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית".
נשיא בית המשפט המחוזי בת"א לשעבר, מנחם אילן: "אין זה סוד, שיש במדינה מאות
ואולי אלפי משקים בהתיישבות החקלאית על אדמת הלאום שהם במצב דומה. אין הדעת
סובלת שכל אלה יהיו בני רשות בלבד במשקיהם, שבהם השקיעו את מיטב הונם, ממונם
ואת רוב שנות חייהם. לא זו בלבד שאין הם יכולים להורישם לילדיהם אחריהם אלא
בחסדי המוסדות המיישבים, אלא שמבחינת החוק לפחות אפשר להפסיק את הרשות בכל
רגע ולפנותם".
נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א לשעבר, בנימין כהן: "מדובר במאות ואלפי המשקים הפזורים
בכל רחבי הארץ, התלויים אחרי שלושים וכמה שנות קיומה של המדינה על בלימה משפטית.
המדינה (לרבות הקק"ל או רשות הפיתוח, לפי העניין) עושה חוזה עם הסוכנות לגבי
חבל ארץ שלם; הסוכנות עושה חוזה עם אחד המושבים ובעקיפין, עם תנועה התיישבותית;
ולתוך כל המערבולת הזאת נכנס גם המתיישב, כאשר מעמדו - במידה שאפשר לכנות על
המסמכים בלבד - הוא מעמד של כלום. כדי להרגיז, אני אקרא לזה מעמד של אדם שאיננו
מסיג גבול, לא יותר מזה. לפי הנייר, יכולה הסוכנות לאמור לו מהיום למחר בבוקר
- קום וצא!... כאשר ההורים, שלא היו מסיגי גבול, נפטרו, שוב לא היה מי שזכאי
למשק מבחינת הדין, והרשויות יהיו רשאיות לקחת את המשק או למוסרו לכל דיכפין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.