הממשלה נחלצת לעזרת נוטלי משכנתאות המתקשים לעמוד בפירעון

לא ייפתחו הליכים משפטיים אלא לאחר שלא נפרעו שישה תשלומים חודשיים; וגם בתום מחצית השנה הזאת, לא יוכל הבנק לשים את ידו על הנכס, אלא יאפשר לחייב להודיע לראש ההוצאה לפועל על רצונו למכור את הנכס, כדי להפיק ממנו את מחיר השוק המירבי, וזאת בתוך 90 יום.

וה"עוקץ", המקומם את לשכת עורכי הדין - שכר טרחת עו"ד המייצג את הבנק יהיה רק על בסיס סכום ההלוואה שלא נפרע, ולא עבור כל חוב המשכנתא, כנהוג היום.

במקביל אישרה הכנסת בקריאה טרומית באותו עניין הצעת חוק פרטית של ח"כ מרדכי משעני (גשר), שהציע תקרה לריבית הפיגורים, לשכר עו"ד ולהוצאות המשפט שנגבים מהחייב.

הצעתו כוללת גם פתיחת הליכים משפטיים רק לאחר שעניינו של החייב נדון בוועדה בין-משרדית שתהיה מוסמכת לפרוס את חוב המשכנתא או לבטלו, כשמימוש הנכס יהיה במחיר השוק. ועדת חוקה, חוק ומשפט תגבש את שתי ההצעות לנוסח משולב שיוגש לקריאה שנייה ושלישית.

שטרית יזם את הצעת הממשלה לאחר שבשנת 2000 הוצאו 15 אלף צווי פינוי של חייבים, ובפועל נזרקו לרחוב 1,500 משפחות. לדבריו, מדובר לרוב במובטלים, שפוטרו מעבודתם וידם לא משגת לשלם את המשכנתא.

שטרית תקף את "האותיות הקטנות" של חוזה המשכנתא המאפשר לבנק להעמיד לפירעון את מלוא המשכנתא במכירת הנכס ובצירוף ריבית וכל ההוצאות, אם החייב מפגר אפילו בתשלום אחד. חמור מזה, בעיניו, הוא שכר הטרחה שגובים עורכי הדין מטעם הבנקים, בהתאם ליתרת המשכנתא ולא על החוב השוטף.

שטרית הדגים במקרה טרי: לווה שפיגר בתשלומים שהצטברו ל-19 אלף שקל, נדרש לשלם לעו"ד של הבנק 44 אלף שקל שכר טרחה על גביית יתרת הקרן של החוב בסך 1.22 מיליון שקל.

כעבור 20 יום הוכפל החוב רק על שכר הטרחה ל-92 אלף שקל, כשאליו נוספו ריבית בנקאית על החוב בסך 45 אלף שקל ואגרת ההוצאה לפועל בסך 12 אלף שקל לכינוס נכסים. סך הכל 170 אלף שקל, כולל החוב של 19 אלף, שעושים את הפירעון לבלתי אפשרי. אם הנכס מוצע למכירה, הוא יימכר בנסיבות אלה ב-20% פחות ממחיר השוק.

"זוהי סדום ועמורה", סיכם שטרית וגילה, כי ניסה בקיץ שעבר להגיע להסכמה עם לשכת עורכי הדין. "הם לא רוצים שאקבע את שכר הטרחה בתקנות, בהתייעצות עם הלשכה. הם רוצים בעצם בהמשך המצב הקיים, ולזה כמובן אינני יכול להסכים", אמר שטרית.