דו"ח ביקורת של משרד רואי החשבון סומך-חייקין, שנערך בהזמנת סמנכ"לית משרד הבריאות לענייני קופות חולים, מיכל עבאדיבויאנג'ו, מצביע על ניהול רשלני וכשל ניהולי בתחום מערך התרופות של קופ"ח מכבי בשנים 99'-2000. הניהול הכושל בא לידי ביטוי בהתקשרויות עם ספקים, ברכש, במערך הבקרה ובניהול המלאי והמחסן.
מנכ"ל מכבי בשנים הנ"ל היה שבתי שביט. החליף אותו בתפקיד פרופ' שוקי שמר, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, שנכנס לתפקידו בחודש יולי 2001 ומכהן כיום כמנכ"ל הקופה.
הביקורת של רוה"ח סומך-חייקין הוזמנה על רקע הגידול החד שנרשם בהוצאות הקופה לתרופות בשנים הנ"ל. גידול זה הביא בעקבותיו גם לגידול חד בגרעון הקופה. הגרעון העולה, שהסתכם בשנת 2000 ב-178.7 מיליון שקל, הביא להקמת צוות איבחון פנימי בקופה.
הצוות גילה בעיות רבות במערך התרופות, אך, לפי דו"ח הביקורת הפנימית, הצוות "נתקל בקשיים בקבלת נתונים מהימנים ועקביים המאפשרים העמקה וגילוי גורמים לגרעון". בנוגע לחלק מהסעיפים, נאמר בביקורת, כי "בדיקות שנערכו על ידי גורמים שונים של הקופה העלו מסקנות בלתי עקביות".
צוות הביקורת החיצונית של סומך-חייקין, קיבל לידיו את דו"חות הביקורת של מבקר הפנים של הקופה, את דו"חות אגף הרוקחות, וכן פרוטוקולים ומסמכים פנימיים, ואלה לבדם הביאו למסקנות חמורות, שמשמעותן - מערך התרופות של מכבי התאפיין בתוהו ובוהו.
מדו"ח רואי-החשבון עולה, כי דו"חות הביקורות הפנימייים, שהוכנו בקופה, האחד כבר בחודש מארס 98' והשני בחודש יולי 2001, הצביעו על כשלים חמורים במערך התרופות, אך הדברים לא טופלו ולא נעשה דבר עד לחודשים האחרונים של שנת 2001.
סומך-חייקין מדגיש, כי "דו"ח ביקורת מארס 98' הועבר לראש אגף רוקחות ולסגניתו, ליו"ר ההנהלה, למנכ"ל, וליו"ר ועדת הביקורת. ועל אף שבדו"חות תגובה לדו"ח הביקורת נמסר, כי המלצות הביקורת מקובלות וכי הנושאים מטופלים ו/או יטופלו בעתיד, המצב לא תוקן למועד הכנת דו"ח ביקורת יולי 2001".
מימצאי הדו"חות העלו, כי במקרים רבים ספקי הקופה לא העבירו לה את הבונוסים ואת ההנחות שהגיעו לקופה, למרות שמדובר בהיקפים מהותיים ביותר. הפיקוח והבקרה אחר הוספת תרופות נמצא לוקה בחסר. חוסר בקרה על מיחשוב ההסכמים עם הספקים גרם לפגיעה בהפקת דו"חות בנוגע למעקב על הספקים ועל עמידתם בהתחייבויותיהם.
עוד נמצא, כי ההתקשרויות עם הספקים נעשו במשך שנים ללא ליווי משפטי מתאים, עד כדי תהליכי התקשרות בניגוד לנהלי הקופה ובניגוד לניהול עסקי תקין. "במקרים רבים הספקים הכתיבו לקופה את המחירים ללא משא ומתן, על ידי העלאות חד-צדדיות שלא נבדקו, ואשר אושרו ע"י הקופה בדרך של 'קיבול'".
יצוין, כי תקציב הרכש של מכבי עמד בשנת 2001 על כמיליארד שקל. הביקורת מצאה, כי רכש התרופות האדיר הזה נעשה ע"י אגף הרוקחות של הקופה, "ללא מעורבות נאותה של אנשי מקצוע בתחומי הכספים, המשפט, הרכש והקניינות, וכן בהעדר כלי בקרה ונהלים ברורים וללא תמיכה מיכונית מספקת".
זאת ועוד, באגף הרוקחות לא הוקם מערך רכש וקניינות, שהיה אמור להביא להוזלת עלויות הרכש, תוך ניצול מרבי של היתרון לגודל של הקופה. התוצאה מכך היתה - ריבוי חשבוניות (פריטים מעטים בתדירות גבוהה), רכישת מוצרים מסוימים ממספר מפיצים במחירים שונים, בתי המרקחת היו רשאים להזמין מגוון מוצרים שונה באופן עצמאי.
גם תחום הבקרה התגלה במערומיו. במספר רב של מקרים לא הופעלו בקרות על תהליכי הרכש והתשלומים, ועד להפעלת מערכת ממוחשבת לבקרת חשבוניות, בשנת 2001, לא ניתן היה לגלות נתונים שגויים, כך שנוצר מצב שנתונים של מערכת הרוקחות "אינם אמינים וחסרי משמעות".
הבקרה על המחירים שבחשבוניות הספקים היתה לקויה, לא היה מעקב אחר אי התאמות, לא בדקו את קבלת ההנחות והבונוסים מהספקים, ולא נערכה בקרה כדי לוודא שזיכויים מהספקים לבתי המרקחת הגיעו להנהלת החשבונות.
גם בתחום ניהול המלאי נמצאה שורה של ליקויים. כבר בדו"ח הפנימי שנערך ב-2001, נאמר, כי המימצאים לגבי מלאי בתי המרקחת מצביעים על כשל ניהולי של מינהלת בתי המרקחת. הדו"ח מצא, כי ספירות המלאי מתבצעות בתדירות נמוכה, ההפרשים בין רישום מלאי בבתי המרקחת לבין ספירה בפועל, הגיעו למאות אלפי שקלים, וכן נמצאו העדר בקרה ואלפי תיקוני טעויות כחלק משיגרת העבודה.
דו"חות הביקורת קבעו עוד, כי "בדו"חות הכספיים של הקופה לשנת 2000 הוצג מלאי התרופות של בתי המרקחת, שלא לפי כללי חשבונאות מקובלים". כן נמצא, שגם ניהול מחסן התרופות היה לקוי, לקופה אין מערכת בקרה למסירת סחורה לבתי המרקחת, ותרופות בשווי מיליון שקל, שיובאו במסגרת יבוא מקביל, המתינו במחסן מספר חודשים לאישור משרד הבריאות.
דו"ח הביקורת מציין במסקנות שלו, כי הקופה נקטה ברבעון השלישי של 2001 צעדים לתיקון הליקויים. הקופה סיכמה עם ספקי תרופות על הנחות שיחולו רטרואקטיבית משנת 2000, וקיבלה הנחות בסך כולל של 114 מיליון שקל, לשנים 2001-2000.
הקופה הודיעה, בנוסף, על נקיטת פעולות לאיתור הליקויים ולתיקונם, ועל שינוי מדיניות בנושא מגוון התרופות, באופן שהוציאה תרופות גנריות יקרות מפנקס התרופות שלה.
הדו"ח של סומך-חייקין ממליץ עם זאת, להמשיך לבחון את הצעדים בנוגע למימצאי הדו"ח ולבחון בנוסף את הבקרות ואת הנהלים, "כדי למנוע הישנות מקרים מסוג זה בעתיד".
קופ"ח מכבי מסרה בתגובה, כי דו"ח סומך-חייקין מבוסס על דו"חות פנימיים, שנערכו במכבי החל משנת 2001. לפיכך, הפעולה המונעת שבה נקטה מכבי ואשר הניבה תוצאות טובות של השתלטות על הגרעון, היא תולדה של עבודת המערכת בתוך מכבי. עם גילוי החריגה בגרעון נקטה מכבי מיד צעדים מתבקשים, בהם הקמת צוות טיפול מיוחד לעשיית הדרוש לצמצום הגרעון.
הקופה ציינה, כי גם השינויים הארגוניים במכבי הם פרי יוזמתה, ולא נבעו מלחץ או מתכתיב חיצוניים. לטענתה, כאשר הגישה ועדת סומך- חייקין את מסקנותיה, במכבי כבר יישמו את המסקנות, ולכן הקופה יכולה להצביע על התייעלות ועל קיטון בגרעונה, עד כדי איזון תקציבי בשנת 2001'.
לדברי מכבי, חלק גדול למדי מתקציבה מוקצה לאספקת תרופות, והשנה היא הבהירה לחברות התרופות, שמכבי לא תסכים יותר להטיל ביצי זהב בקביעת מחיריהן.
שמר ציין, כי הסעיפים אשר דרשו תיקון תוקנו, וכי האיזון התקציבי לא הושג על-חשבון המבוטחים, שקיבלו ושיקבלו את השרותים הרפואיים ואת התרופות הדרושות להם. לדבריו, האיזון התקציבי יאפשר השנה הרחבה ושיפור של השרותים ומתן טכנולוגיות ותרופות נוספות מעבר לסל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
