בתגובה לכתבה "תנובה תל יוסף: עיסקה חמוצה", מיום 6 בינואר 2002: מקריאת הכתבה
משתמע, כי היתה זו עבודת בילוש מאומצת של בכירי המינהל, וערנותם הרבה שחשפה
את "העיסקה האמיתית". ובכן, לא היה צריך לחקור כלל, שכן פניית קיבוץ תל יוסף
למינהל נפתחה במילים "חברת תנובה פנתה אלינו בבקשה לאפשר הרחבת המחלבה". הודעת
הקיבוץ על הסכמתו לפינוי השטח נכרכה בבקשה להקצאת הקרקע לתנובה, ונמסרה למינהל
בד בבד עם בקשת תנובה להקצאת הקרקע בפטור ממכרז, וכתנאי שהציב המינהל לדיון
בבקשה זו. על כן, דבר לא נעשה בהיחבא, והעובדות לאשורן היו על שולחן המינהל
מעת הגשת הבקשה ועד היום. בניגוד לעולה מלשון הכתבה, המינהל לא פנה לקיבוץ
בבקשה לקבל פרטים על העיסקה. משהועלו שאלות במסגרת הדיון בבקשה בהנהלת המינהל,
הבהיר הקיבוץ את ההבהרות הנדרשות. הקיבוץ היה, ועודנו, איתן בדעתו כי למינהל
אין סמכות להתערב בעניין ההסכמה החוזית בין הצדדים, אך על מנת לקדם העיסקה
הועברו על ידי תנובה הנתונים המבוקשים - בהסכמה הדדית בין הצדדים - למינהל.
מכאן נעבור לפסקה הדנה ב"צד הכסף". ראשית, הנתונים המספריים המצוינים שם פשוט
לא נכונים. זאת ועוד, ניתן לצפות מעיתון כלכלי שידע, כי המינהל גובה מחיר עבור
הקרקע, ועבורה בלבד. המינהל אינו גובה, למשל, את המחיר האלטרנטיבי שהיה עולה
לתנובה להעביר את המחלבה למקום אחר. לכן, ההשוואה בין מחירי המינהל לבין מחיר
העיסקה לתנובה הינה שאלה מעליבה מכל היבט כלכלי אלמנטרי.
ומכאן לפיסקה הדנה ב"צד החוק", צד בו דברי הכתבה מגיעים לכלל פארסה של ממש.
נרענן נא את זכרוננו בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שכן מפברואר 1999
עבר זמן רב. חוות דעת זו ניתנה בעניינן של הרחבות על פי החלטת המועצה מס' 737,
החלטה שאין לה דבר וחצי דבר עם בקשה להקצאת קרקע בפטור ממכרז. וכאן אבקש להרחיב:
א. בקשה לפטור ממכרז אינה מהווה חלק מההחלטות הנוגעות לקרקע חקלאית דווקא.
זו החלטת מועצה כללית, הנוגעת לכל הקרקעות במדינת ישראל במידה שווה (החלטה
3 של מועצת מקרקעי ישראל). סיטואציה מעין זו שבה אנו עוסקים יכולה להתרחש בכל
עיר שבה יש קרקעות מינהל, באותה מידה. האם על בקשה דומה בפתח תקווה היה העיתון
מפרסם כתבה? האם המינהל היה מערים קשיים על ביצועה של העיסקה?
ב. חוות הדעת של היועץ המשפטי התרכזה בכך, שגביית המחיר מהווה קריטריון העדפה
פסול של משתכן אחד על פני משנהו. בעניין פטור ממכרז אין רלוונטיות לקריטריון
ההעדפה, שכן יש רק זכאי אחד לפטור ממכרז.
גדר סמכות המינהל בדיונו בבקשה לפטור ממכרז מוגבלת לדיון בעמידת המבקש את הפטור
ברשימת קריטריונים סגורה. ביהמ"ש העליון כבר פסק שהשיקול הכלכלי אצל המינהל
אינו שיקול רלוונטי בדיון בבקשה לפטור ממכרז. תנובה עמדה בקריטריונים ולכן
- בזכות ולא בחסד - היא זכאית לקבל את הקרקע בפטור ממכרז, הא ותו לא.
ד. לעניין הטענה בדבר "עיסקה בקרקע של המדינה", הרי שגם טענה זו אינה נכונה.
המדינה סוברנית להחליט אם היא רוצה להחכיר את הקרקע לתנובה אם לאו. המדינה
גם גובה מתנובה את כל דמי החכירה המהוונים עפ"י החלטות המועצה בעניין. הקיבוץ
אינו מוכר לתנובה זכויות בקרקע, שכן הוא אינו רשאי לעשות כן. מאידך, התמורות
שעליהן הסכימו הצדדים הן עניינם הפרטי ולא עניינו של אף אחד אחר, לרבות המינהל.
בסופו של דבר, מעבר לאי הדיוקים הרבים בגוף הכתבה, הרי שאת העיקר היא מסתירה.
עיסקת תנובה תל יוסף באה להרחיב מפעל בעמק חרוד/בית שאן, לספק מקומות עבודה
ופרנסה לתושבי היישובים השכנים ובד בבד לחזק ולבסס יישוב פריפריאלי.
עיסקת תנובה תל יוסף הינה עיסקה המכבדת את יוזמיה ואת מקימיה, אך במדיניות
הקרקעית של היום משמשים בערבוביה שיקולים שאינם ממן העניין. כך נמצא שהמדינה
עצמה היא המונעת הקמה והרחבה של מפעלי תעשייה באזורים פריפריאליים - וזו העובדה
החמוצה באמת.
הכותב מייצג את קיבוץ תל יוסף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
