החוליה המשפילה

למעשה, התוכנית כולה מבוססת על אישיותה של הוגת הרעיון והמנחה, אן רובינסון. רובינסון היא אשה בגיל העמידה, הנראית כמו מורת בית ספר מרושעת - ומתנהגת בהתאם. היא מציגה את המשתתפים כבורים חסרי ידע, וכשהיא מסלקת אחד מהם היא אומרת משפטים כמו "אין גבול לבורות שלך", או "אין גבול לנושאים שבהם אין לך מושג".

התוכנית היא הצלחה עולמית: לא רק ערוץ 10 קנה את הנוסחה, גם ארה"ב ועוד מדינות רבות. המנחה הרעה הרוויחה עשרות מיליונים, אולי מאות. העובדה הזאת אומרת משהו מאוד לא נחמד על המין האנושי. כי המשמעות היא, שאנשים אוהבים לראות איך משפילים אנשים אחרים.

אבל יש עוד בעיה, והיא כבר קשורה לאלמנט של הונאה. התוכנית בנויה, כאמור, על חשיפת בורותם של אחרים על ידי המנחה, המוצגת כידענית מופלגת, היודעת את כל התשובות שהמשתתפים נכשלו בידיעתן. אבל האם היא, המנחה, באמת ידענית כזאת גדולה? האם היא ידענית יותר גדולה, מאלה שאת בורותם היא חושפת? האם היא פחות בורה מהם?

בוודאי. היא יודעת הכל. מכיוון שלה, לעומת המשתתפים, יש את התשובות - מראש. וכך, היא יוצאת כאילו היא חכמה וידענית, והציבור - מסתבר שציבור גדול מאוד - קונה את זה. עוד אמירה עצובה על המין האנושי.

לפי הדיווחים, אצלנו עומדת לעשות את זה עו"ד פנינה דבורין. את כישוריה כפרקליטה היא כבר לא צריכה להוכיח, את העובדה שאינה מכוערת אפשר לראות, וצריך לקוות שגם רעה היא לא. לגבי מידת בקיאותה בנושאים שונים ומגוונים, אנחנו לא יודעים דבר.

צריך לקוות, שהיא תעשה את התוכנית אחרת, ושתהיה יותר סובלנית לגבי משתתפים שאינם יודעים להשיב על שאלות - ושאולי גם היא לא היתה יודעת להשיב עליהן, לולא ניתנו לה התשובות מראש. סובלנות כזאת עלולה לעלות לה ברייטינג, אולי גם בתוכנית. אבל מותר להניח, שדבורין ממש לא זקוקה להתעללות באנשים ולהפגנת "ידענות" מלאכותית, כדי לרכוש באמצעות התוכנית את השם, המעמד והיוקרה, שכבר יש לה.