מתקן ההתפלה באשדוד יופעל בעוד שנתיים ויתפיל 45 מיליון מ"ק בשנה

בכיר בטכניון: פקידי האוצר שרק סיימו את לימודיהם, מקבלים החלטות גורליות בלי שאיש יעצור בעדם

ב-5 בפברואר תפתח מקורות את מעטפות המכרז להקמת המתקן להתפלת מי-ים באשדוד, ומיד לאחר פסח ייבחר הזכיין. הקמת המתקן אמורה להסתיים כעבור 20-18 חודשים.

כך מסר היום (א') מנחם פריאל, מנהל יחידת ההתפלה במקורות, לוועדת החקירה הפרלמנטרית בענין משבר משק המים. המתקן יקום על שטח של תשעה דונמים והוא מתוכנן להתפיל 45 מיליון מ"ק.

רפאל סמיאט, ראש המעבדה להתפלה בטכניון, אמר, כי הקמת מתקני התפלה רבים ככל האפשר בעתיד הקרוב, תוזיל את ההתפלה מתחת למחיר הנוכחי - 53 סנט למ"ק. "יתרון הגודל פועל כאן", אמר סמיאט.

הוא תקף את נציגי האוצר, שאמרו לוועדה, כי הממשלה הקציבה 3 מיליארד שקל למתקן ההתפלה שעומד לקום באשקלון. לדבריו, בכך נוצר הרושם המוטעה, כאילו המדינה מממנת את הפרויקט, בעוד בפועל מדובר בהקמה בשיטת ה-BOT. המדינה רק מתחייבת לרכוש מים בכמות ובמחיר קבועים שיימכרו למשק, ותמורתם תוחזר מכיס הציבור לקופת המדינה.

"האוצר פועל לאורך כל הדרך בחוסר אחריות", אמר סמיאט. "פקידי האוצר שרק סיימו את חוק לימודיהם, מרשים לעצמם להחליט החלטות גורליות בלי שאיש יעצור בעדם. זהו רק חלק ממחדלי המערכת הפוליטית, ללא גוון מפלגתי, שתורמים למשבר המים".

כדוגמא למחדלי האוצר, ציין סמיאט את התעקשותו להקים מתקני התפלה של 50 מיליון מ"ק בשנה, בשעה שמתקנים בתפוקה כפולה יוזילו את המים לפחות מ-50 סנט למ"ק.

ישיבת היום היתה האחרונה של ועדת החקירה. היו"ר, ח"כ דוד מגן, הודיע, כי הדו"ח המלא שלה יפורסם בסוף החודש הבא. הוא ויתר על הרעיון לפרסם דו"ח ביניים, והקים ועדת משנה לניסוח הדו"ח, שיסכם 100 שעות עדויות וסיורים.

בישיבת היום חזרו חילופי ההאשמות בין האוצר למקורות ולחקלאים. מקורות טענה, שהאוצר עיכב את פרויקט ההתפלה. נציג אגף התקציבים, ארז ימיני, השיב, שתחילה היה צורך לטפל בהשבת מים מליחים ומי קולחין.

על כך אמר פריאל, שמקורות הציעה לאוצר ולנציבות המים תוכנית להתפלת מים מליחים כבר לפני שמונה שנים, בהיקף של 70 מיליון מ"ק בשנה, ברבע ממחיר התפלת מי ים וברבע זמן ההקמה. ואולם, רק לאחרונה ניתן האישור להקים את המתקנים הראשונים בנגב.

חגי מילר, נציג החשב הכללי, טען, שאם מקורות היתה מקבלת את מונופול ההתפלה, מחיריה היו גבוהים ב-30% ממחיר הפרויקט באשקלון. יורם תמיר, ראש מדור המים במרכז החקלאי, תקף את דרישת הממשלה שהחקלאים יחזירו את המניות שקיבלו ממקורות, בתמורה לפיצוי על קיצוץ מיכסות המים.

לדברי סמיאט, הקדמת הטיפול במי קולחין רק תגביר את זיהום הסביבה ומי התהום, בריכוזי חיידקים ווירוסים מסוכנים ובהמלחה מרוכזת. הוא ציין, כי מאגר מי התהום בדרום מישור החוף כבר מזוהם בהיקף בלתי הפיך, כתוצאה מקדיחת 10,000 בארות ברצועת עזה, מיד לאחר הקמת הרשות הפלשתינית - פי שניים וחצי מכמות הבארות שבשטח ישראל.