למרות הכל: נמשך תכנון איזור התעשייה המשותף ליד ג'נין

רשות איזורי התעשייה הפלשתינית ממשיכה בתכנון איזור התעשייה, שהיה אמור לקום כאיזור תעשייה משותף, ישראלי-פלשתיני.

איזור התעשייה במוקבילה אמור להיבנות בשלושה שלבים. בסיום השלב הראשון, צפויים להיות מועסקים בו 3,500-3,000 עובדים. עם השלמתו, צפוי האיזור להעסיק 11 אלף עובדים. המימון לפרויקט הוא גרמני, בסך של 25 מיליון מארק, שיינתן בהלוואה ללא ריבית.

בתנאים הנוכחיים, לא ניתן להקים את איזור התעשייה, שכן הקמתו מחייבת הנחת תשתיות מים, ביוב, חשמל וסלילת כבישים, שהם בלתי אפשריים במצב הנוכחי. עם זאת, הפלשתינים ממשיכים לראות בו פרויקט שביצועו יהיה ממשי, עם שיפור התנאים הפוליטיים.

כרגע מבצעת חברה פרטית עבור הרשות הפלשתינית את תכנון התשתית הפנימית בתוך איזור התעשייה. החברה תגיש בקרוב דו"ח סופי לרשות איזורי התעשייה הפלשתינית. כשתחול רגיעה בטחונית, אמורה הרשות הפלשתינית לפרסם מכרז בינלאומי להקמת איזור התעשייה. רוב המפעלים שיוקמו באזה"ת יהיו לעיבוד תוצרת חקלאית, מזון ותעשיות מסורתיות.

הפלשתינים מתכננים להעניק הקלות במיסוי ובמכסים למשקיעים. אולם ברור, כי ללא התייצבות המצב הפוליטי, אין לכך סיכוי. הוצאת הפרויקט לדרך מוטלת בספק גם עקב אובדן האמון של אנשי עסקים ישראלים ברשות הפלשתינית, שעלול למנוע שיתופי פעולה גם בעתיד הרחוק.

יצוין, כי באיזור מחסום קרני פועל איזור תעשייה ישראלי-פלשתיני משותף, שבו כ-20 מפעלים ומיזמים משותפים. השותפים הישראלים מתקשים להגיע לעסקיהם, בגלל מגבלות בטחוניות. איזור התעשייה המתוכנן במוקבילה מצוי בשטח B, דבר שעלול לסכן בעתיד ישראלים שייכנסו למיזמים בו. לכן המתכונת המועדפת לאיזורי התעשייה היא בנוסח איזור התעשייה ארז, המצוי בשליטה ישראלית מלאה.

פארק תעשייה משותף שהקמתו נדחתה בשל המצב המדיני הוא בכדורי, הסמוכה לטול-כרם, שהיה אמור להתמקד בתעשיות היי-טק.