נראה כפרפר ועוקץ כדבורה

זהו סרט ארוך, כמקובל בשנים האחרונות, שפורש יריעה רחבה ומקיפה, עד כמה שאפשר, על סיפור חיים עתיר הישגים, אכזבות, אהבות, שמחות ופוליטיקה אמריקנית מיוזעת. מתואר בפנינו עשור מחייו של עלי, שבו פרץ לספורט האלים ביותר - איגרוף במשקל כבד, והפך אלוף העולם והספורטאי המתוקשר ביותר במאה ה-20 כולה. על העלילה עבדו ארבעה תסריטאים - סטיבן ג'יי ריבילי, כריסטופר וילקינסון, אריק רות ומייקל מאן. מאן הוא גם הבמאי ואחד מחמשת האנשים החתומים על ההפקה היומרנית כל-כך.

ראשיתה של היומרה בכך, שמאן הלבן פולש לעולם של שחורים מיליטנטים. ספייק לי, למשל, היה ראוי יותר לביים את הסרט, אלא שזה סירב. מאן, שידוע ביומרות הארוכות שלו, כמו "היט" ולאחרונה "המקור", מתאמץ להתמתן עם דמותו של ספורטאי פוליטי כל-כך, אפרו-אמריקני שעיצב את פניו של דור שלם של אפריקנים כמוהו. עוד בצוות השחקנים - ג'יימי פוקס, ואשתו של סמית, ג'דה פינקט (שמגלמת את אשתו הראשונה של עלי). 155 דקות.

"מפלצות בע"מ" (ארה"ב, 2001). סרט אנימציה של חברת פיקסאר, בשיתוף עם אולפני דיסני, כבר איננה חזיון נדיר. אלה הם אותם יוצרים שהביאו לנו את "צעצוע של סיפור" שעליו זכו באוסקר.

אלא שהפעם החליטו הבמאי, פיט דוקטר והמפיקה, דארלה אנדרסון, לצחוק קצת על עצמם. או נכון יותר, ליצור פרודיה על מעשי ידיהם הקודמים. במילים אחרות, זה אמור להצחיק.

התסריט של אנדרו סטארנטון ודניאל קרסון מבוסס על סיפור מקורי, שטרחו עליו לא פחות מארבעה אנשים, עד כדי כך מסובך ליצור סיפור מתקבל על הדעת שיוכל להתאים לאנימציה.

הסרט מזכיר לנו את ימי ילדותנו, שלא שונים מאלה של ילדינו, כאשר כולם הולכים לישון ואין איש בחדר חוץ ממעיל מפחיד ליד הדלת, ואו אז מתחילות המפלצות לצוץ בחלל ולהדיר שינה מעינינו.

אבל בסרט הן ממשיות, כי הן באות ממונסטרופוליס (פלדופוליס, בגירסה העברית המדובבת של הסרט). כלומר, יש להן כתובת. המפלצות מתקיימות מאנרגיה מיוחדת במינה - מצווחותיהם של ילדים קטנים ומבוהלים לפני שהם שוקעים בשינה. כל צווחה מולידה מפלצת אחרת, שהרי אין הצווחות דומות זו לזו.

בגירסה האנגלית משמיעים את קולותיהם ג'ון גודמן, בילי קריסטל, מרי ברנס ורבים וטובים אחרים. הגירסה העברית מציעה לנו את נתן דטנר, תומר שרון, שירה זמק, אוהד שחר, דב רייזר, רמה מסינגר, ועוד ועוד. 95 דקות.