מענה קולי

ישראל פרידר היה בזמנו האיש מספר 2, הכל יכול, בתדיראן תקשורת המיתולוגית טרום מכירתה לאי. סי. איי טלקום. הוא ריכז בידיו ניהול של כמה חטיבות - המיתוג, הקרוס קונקט, התקשורת האלחוטית ועוד כמה. הוא ידע לצאת בזמן, ומונה כנשיא חברה בת של אי.סי.איי טלקום בארצות הברית. לאחר שזו לא החזיקה מעמד הוא חזר לארץ ומונה כסמנכ"ל פיתוח עסקי של החברה. שמו הוזכר כמועמד לרשת את דוד רובנר, אך את הבועה שהתפוצצה ירש דורון ענבר. פרידר המשיך בתפקידו גם בימי ענבר ולפני כשנה עזב והצטרף לשוק הבכירים לשעבר המחפשים תפקיד ניהול.

הקרע בין ראשי קרדן לבין שלום מנובה, שגרם לאחרון להתפטר ולעזוב את קרדן תקשורת, פינה את המקום לישראל פרידר. עזיבתו של יעקב נס-אל מקרדן טכנולוגיות פינתה גם מקום זה לפרידר. היום הוא מנהל את שתי החברות, הראשונה פרטית והשנייה ציבורית, ויושב ראש במועצות מנהלים של כמה חברות סטארט אפ, שלקרדן יש בהן אחזקות. תחת הכובע הזה הוא מתרוצץ בקאן ומחדש ימיו כקדם.

אחת מהן היא סי.טי. מושן, חברה שפיתחה פלטפורמה לשירותי מיקום סלולריים ואפליקציה עובדת של ניהול עובדים. בימי הזוהר של הסטארט אפים הסלולריים, כיכבה סי.טי. מושן בעיתונים. לפני המשבר דובר על גיוס ענק לפי שווי של יותר מ-100 מיליון דולר, אך החלומות התנפצו מול המציאות המרה והציבור הפסיק לשמוע על החברה. המייסדים, שניהלו את החברה, הוזזו על ידי בעלי המניות - שהעיקריים בהם הם ניסקו וקרן ניורון - והובא מנכ"ל חדש, יוצא טלרד חנוך אשל, ופרידר מונה כיו"ר, למרות שקרדן תקשורת מחזיקה רק אחוזים ספורים בחברה. הקשרים של האיש, כנראה, הרבה יותר חשובים מהאחוזים. הבשורה מהתערוכה, מספר פרידר, באה לאחר פגישה עם מנכ"ל חברת CELLTRACK מהונג קונג, שרכשה את המוצר של סי.טי. מושן לניהול עובדים ניידים ומפעילה אותו יחד עם האצ'יסון טלקום. החברה, חברה בת של חברת שירותים אמריקנית בשם LOJACK, עומדת להיכנס גם לסין ולתאילנד ולהביא עמה את המוצר של סי.טי. מושן.

בשורה נוספת באה מפגישה עם נשיא חברת שלומברזה סמה, שכבר חתמה על חוזה עם סי.טי. מושן. החברה, שהיא גם בעלת חברת הבילינג LHS, שבמוצר שלה משתמשת פרטנר, וגם מוכרת לפרטנר ולסלקום כרטיסי סים, מקיימת פיילוט בחברת הסלולר הצרפתית SFR עם מערכת ניהול העובדים של סי.טי. מושן. לא מדובר בהסכם OEM אלא בשיתוף פעולה, והוא מוצג בביתן שלומברזה סמה בתערוכה בקאן תחת שמה של סי. טי. מושן.

לקוח נוסף של החברה היא פרטנר הישראלית, למעשה הלקוח הראשון, שרק בשנה האחרונה עברה מפאזת ניסוי לפאזה של שירות מסחרי. המערכת של סי. טי. מושן משרתת היום למעלה מ-30 חברות בישראל. לקוח נוסף של סי.טי.מושן היא חברה פולנית המפעילה את המערכת.

את הקשרים שלו עם שלומברזה סמה הביא פרידר גם לסאטרט אפ סלולרי נוסף בו הוא יושב ראש, וימאטיקס. בתערוכה מציגה שלומברזה סמה את מערכת ה-MMS (שירות מסרי מולטימדיה) משולבת במוצר של וימאטיקס. למעשה, החוזה בין שתי החברות עדיין לא נחתם, אך שלומברזה ביצעה בדיקת נאותות במשך כ-3 חודשים והתוצאה היא התצוגה בתערוכה. עכשיו, החוזה הוא רק עניין של זמן.

וימאטיקס פתחה מוצר מדליק - אחד המעניינים בתערוכה - המאפשר העברת תמונה עם אנימציה לטלפונים של הדור הנוכחי, ברשתות הקיימות. החברה חתומה גם על הסכם OEM עם אמבלייז הישראלית. שתי חברות נוספות, ציבוריות, מציגות את המוצר של וימאטיקס בתערוכה, ללא ציון מקורו, כדי שלא יידעו שהרכיב הזה במוצר ה-MMS חסר להן.

שיראו את הטלפון ויגידו וואו

מי שמציגה טלפונים מדליקים באמת בתערוכה, וכאלה גם שיגיעו לישראל, היא סמסונג הקוריאנית, שפיתחה טלפונים לדור הנוכחי, כאלה שלפחות הצעירים שבינינו יציצו ויגידו וואו. כבר עתה, במסגרת הקו החדש של הטלפונים אותם משווקת סמסונג לסלקום ולפרטנר בארץ, היא פורצת את הפרדיגמה הקיימת, עם הטלפון החדש של פרטנר, R-220, המפיץ אור כחלחל ובעל נורה המשנה צבעים לפי רצון הלקוח.

רוני שטיינר, סמנכ"ל ההנדסה של סאני תקשורת, משווקת סמסונג בישראל, מוליך אותי ישר למכשיר, הנמצא כבר בבדיקות בישראל, בשם T-100. לא דור שלישי, לא דור ביניים GPRS, לא ג'אווה, רק צבע ומוסיקה.

לטלפון מסך צבע גדול TFT, באיכות של צג מחשב, הנותן חויית משתמש חדשה ושונה לחלוטין. בתחום המוסיקה מכיל הטלפון סינטיסייזר של 16 אוקטבות, הנותן איכות שונה לחלוטין של מוסיקה. עם הטלפון מקבלים תוכנות מחשב להורדת תמונות וקבצי מוסיקה לטלפון.

טלפון נוסף בסדרת ה"וואו" הוא N-620, גם לו תכונת מוסיקה בולטת מלווה בנורה גדולה יחסית, בקדמת המכשיר, המחליפה צבעים בעת השמעת המוסיקה. דיסקוטק סלולרי ממש. מכשיר נוסף, V-100, העובד גם ברשתות דור הביניים GPRS, מכיל מערכת דחיסת וידאו של אמבלייז ומאפשר, למעשה, וידאו לפי דרישה. המכשיר מוצג בקאן לאחר שהסתיים ניסוי מוצלח בו אצל החברה הסלולרית האיטלקית WIND.

האופטימיזציה הישראלית

שתי חברות ישראליות מציגות מערכות לאופטימיזציה של מערכות סלולריות. האחת היא סכמה, שפיתחה מערכת המבוססת על אלגוריתמים אבולוציוניים ועושה אופטימיזציה לחלק הרדיו של הרשת הסלולרית. החברה השנייה, המשלימה את סכמה, היא CELTRO, שהיא עדיין קבוצה עצמאית בתוך חטיבת NGTS של אי.סי.איי טלקום, והיא מבצעת אופטימיזציה לחלק התשתית של הרשת הסלולרית. מנכ"ל הקבוצה הוא אלי בורטמן ולדברי מנהל המכירות, אבי פלג, אין מוצר כזה בעולם.

מה שהמערכת של סלטרו תורמת למפעיל הסלולרי, למשל, זו היכולת להכניס את התקשורת בין המתגים לאתרים לפחות קווי תמסורת שכורים, מה שיכול להביא לחיסכון עצום בהוצאות תפעול.

סכמה הביאה לקאן מוצר חדש - פלטפורמה חדשה, מבוססת ג'אווה ומרובת משתמשים. טכנולוגיה זו, המהווה את הדור השלישי של מוצרי החברה, תאפשר למפעילי הרשתות הסלולריות לתכנן רשתות מרובות טכנולוגיה ובו בזמן לתכנן את חלוקת התדרים היעילה ביותר בכדי להשיג איכות שירות גבוהה, הספק מערכת גבוה והכל במסגרת תשתיות הרשת הקיימות. הפלטפורמה החדשה מסייעת גם בשלבי מעבר של רשת מטכנולוגיה אחת לטכנולוגיה מתקדמת יותר, כמו מעבר מרשת GSM לרשת הדור השלישי UMTS.

השמות שהסתובבו שם...

מי שלא יודע עברית לא יכול להסתדר בקאן - התבדחו הישראלים הרבים ביניהם. הנוכחות היתה מסיבית מאוד, לא רק של חברות מציגות והצוותים שלהן, אלא בעיקר של מבקרים. הרבה מבקרים.

יעקב פרי, הנשיא היוצא (עוד מעט) של סלקום, בא היישר מארצות הברית למלון מרטינז המפואר. בתערוכה מסתובב גם סמנכ"ל השיווק של סלקום, צביקה פקולה. השניים נגישים בטלפונים GSM עם קידומת 052, העובדים על הרשת החדשה של סלקום. עם מפעילי הסלולר הצרפתיים עדיין אין לסלקום הסכם נדידה חתום, אך לפרי עשו הסדר מיוחד. בכל זאת נשיא.

באותו מלון מתגורר גם מי שהיה עד לא מזמן המנכ"ל המתחרה מולו של פלאפון, יגאל בר יוסף, הפעם תחת הכובע של אמדוקס. את פלאפון יצגו בתערוכה היו"ר, אמנון נויבך, ומי שאחראי על הקמת הפורטל הסלולרי של החברה, מוטי שוורץ. מגונקסט, חברת הבת הדחויה של פלאפון, הגיע סמנכ"ל ההנדסה, דני שיינקין. את השותפה היריבה של פלאפון בגונקסט מייצגים הסמנכ"לים עופר קידר, אילון גינסבורג ורוני שטיינר.

פרטנר שלחה לקאן את סמנכ"ל הפיתוח העסקי והרגולציה, עדי בירן, ואת סמנכ"ל התפעול דן אלדר. מי שמסתובב במקום מטעם מירס הוא היו"ר, אלישע ינאי, שהוא גם מנכ"ל מוטורולה ישראל. ביום הראשון של התערוכה נראו משוחחים על מדרגות הכניסה אמנון נויבך, אלישע ינאי ודן אלדר, מנכ"ל לוסנט ישראל. רק היה חסר שם מנכ"ל נורטל ישראל ואפשר היה לקבוע את הזוכה במכרז הבלתי נגמר של פלאפון על אספקת מערכת דור הביניים X‏1.

מי שהפגינו הופעה נרחבת היו כל ראשי קרנות הון הסיכון הישראליות והזרות המתעניינות בחברות הסטארט אפ הישראליות. אלה הגיעו בהמוניהם, כאילו חזרו ימי ההייפ הסלולרי הגדול. יואב שלוש מפנטיין, סכי גרליץ מאייפקס, בועז דנטי מאוורגרין, צחי הלל מפיטנגו, יהל זילכה, נמרוד שוורץ - אלה רק מעטים מהרבים שהיו.

יש כמה סיבות לנוכחות ראשי הקרנות הישראליות בקאן. הראשונה, שתחום שירותי הערך המוסף הסלולריים נחשב לתחום שנפגע פחות מהמשבר, לא כמו תשתיות התקשורת, ולהיראות בקאן זה להפגין ש"יש לך את זה". סיבה נוספת היא בדיקת השקעות בחברות נוספות. תשאלו, למה דווקא בקאן? אי אפשר לבדוק בארץ? אחד מראשי הקרנות הסביר, שזו ההזדמנות לראות בשטח איך אנשי הביצוע של החברות מוכרות אותן ללקוחות פוטנציאליים. זה דבר שלא ניתן לחוות אותו במשא ומתן עסקי רגיל. ואכן, אנשי הקרנות נכחו וישבו בביתני החברות המעניינות אותו וצפו במתרחש.

אוורגרין אירגנה מפגש בין חברות ישראליות לבין נציג בכיר של NTT דוקומו היפנית, מפעילת הדור השלישי הראשונה בעולם. במצגת של דוקומו נכחו נציגים של הרבה חברות ישראליות, וחלקם אף נפגש עם היפאנים לשיחות יותר רציניות.

ההצגה הגדולה של אריקסון

"על פי הרבעון האחרון של 2001 ומה שקורה עכשיו, קשה היום לתעשיית הסלולר", אמר מנכ"ל אריקסון, קורט הלסטרום, במסיבת עיתונאים רבת משתתפים שהתקיימה אתמול במלון קרלטון בקאן. "אולם, ממה שאנחנו יודעים מלקוחות ועל פי צבר ההזמנות שלנו, אני אופטימי לגבי השנה".

לדבריו, להרבה מפעילים סלולריים יש בעיות וחלקם עסוקים בהפחתת הוצאות תפעול. "לפני כן היו להם אחוזי גידול של 20%-30% בשנה וזה לא קורה היום. אולם, כאשר בוחנים עמוק, להרבה מפעילים יש עסק בריא. יש להם סדרי עדיפות אחרים היום, מחוץ להגדלת העסק, ולקחנו זאת בחשבון בתחזיות שלנו. אנחנו עובדים עם כל המפעילים הגדולים וגם עם אחרים. אני אופטימי לגבי התעשיה ואנחנו צריכים ללכת אתם", אמר הולסטרום.

אינטרנט נייד ו-MMS - אלו המסרים הגדולים של אריקסון בקאן. החברות המציגות בקאן מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: האחת, המסקרנת, היא הסטארטאפים מכל הסוגים ומכל המינים. רבים מהם, רבים מאוד, הגיעו מישראל. השנייה, היא יצרניות הסלולר הגדולות, כמו אריקסון, נוקיה, סימנס, מוטורולה, נורטל, אלקטל, לוסנט, סמסונג, קוואלקום ועוד. רובן גם מייצרות טלפונים. בין שתי רבדים אלה מצוי רובד נוסף, רובד הביניים, של חברות גדולות יותר וגדולות פחות, המציעות מוצרי תשתית ואפליקציות ייחודיות. קומברס, למשל, נמנית עליהן, וכך גם אמדוקס.

הלסטרום הציג את אריקסון כיצרנית היחידה המציעה מוצרי תשתית בכל הטכנולוגיות: UMTS) GSM ,TDMA ,CDMA ,WCDMA) ו-CDMA2000) 1X), כאשר בשוקה ה-GSM היא תופסת היום כ-40%, בשוק ה-GPRS כ-50% ובשוק ה-UMTS כ-40%. לדברי הלסטרום, עסקי הטלפונים הניידים מהווים היום כ-86% מהכנסות אריקסון, שמספקת גם מערכות מיקרוגל, מערכות LMDS ומוצרים נוספים.

במסיבת העיתונאים הוצג, לראשונה, הקו העתידי של שיתוף הפעולה בתחום הטלפוניה בין סוני לאריקסון. הקו של המכשירים, הודיע המנכ"ל היפני של השותפות, יהיה נקי, והמוטו שלהם יהיה MMS - קול ותמונה יחד.

הכותב היה אורח חברת אריקסון בכנס GSM‏3