שפה בלי אבא חזק

אחד הארכיטקטים של הגרסה השלישית והרביעית של ה-PHP הוא זאב זורסקי. זורסקי, עוד אחד מבחורינו הישראלים המצוינים, החליט בשנת 1998, במהלך לימודיו בטכניון, שהגרסאות הקודמות של ה-PHP דורשות עיצוב מחדש.

"לא חשבתי על כסף באותה תקופה", אומר זורסקי. "באקדמיה יש פתיחות הרבה יותר גדולה ליוניקס ולשפות בקוד פתוח, וזה נפוץ מאוד שסטודנטים מתכנתים ונותנים בחינם".

אחרי שהגרסה השלישית של ה-PHP הצליחה מעבר למצופה, החלו להגיע בקשות מקהל המשתמשים של השפה לאפליקציות שהיו חסרות, כשבשנת 1999 ה-PHP קיבלה הכרה בשימוש באפליקציות מסחריות הדורשות סטנדרטים גבוהים יותר.

אז החליט זורסקי שיש מקום להקים חברה בשם זנד, שתפתח לקהיליית המשתמשים כלי פיתוח לסביבת PHP, וכן, היא אף תנסה לעשות כסף מקוד פתוח. את זנד הקים זורסקי יחד עם אנדי גוטמנס, שהשתתף גם הוא בעיצוב ה-PHP בגרסאותיו האחרונות.

הסיבה שזורסקי לא הקים את זנד לפני כן היא שכל הרעיון של מסירת תוכנה חינם לא קסם לו במיוחד. גם ניסיון להקים חברה על סמך שירותי תמיכה ללקוחות לא נראה קוסם, אבל ברגע שנראה בשוק צורך בכלי פיתוח נוספים ל-PHP היה זה סיפור אחר לגמרי.

לדברי זורסקי, היתרון של ה-PHP על ה-ASP טמון בעובדה שה-PHP לא קשור למערכת הפעלה מסוימת - זהו יתרון גם מבחינת היציבות והיכולת לנהל שרתים רבים. לדבריו, החיסרון של ה-PHP, פרט למחסור באבא חזק כמו ל-ASP, קשור לכלי הפיתוח. "למיקורוסט יש תמיכה וכלים חזקים מאוד", אומר זורסקי, "ב-ASP קל יותר לתכנת לעבוד מבלי לראות שורת קוד אחת, כי קיימים לו כלי פיתוח. ה-PHP הוא שילוב של שורות קוד וכלי הפיתוח של זנד".

נכנסים לחבילה של אדובה דורון גרסטל, מנכ"ל זנד טכנולוגיות, אומר שמספר האתרים הפעילים היום בשפת ה-PHP מגיע כבר לשלושה מיליון. לדבריו, בכל חודש נרשמות 75 אלף הורדות של התוכנה, וההערכה היא שקהילת המשתמשים ב-PHP מונה כ-400 אלף תכנתים.

לדברי גרסטל, בישראל עולם ה-PHP עדיין לא חדר מספיק לתודעת ציבור המתכנתים, מכמה סיבות. הראשונה היא השמרנות של מנהלי ה-IT בארגונים. הסיבה השנייה היא שהגישה לקוד הפתוח הרבה יותר פתוחה במדינות כגון גרמניה ויפן. "כל נושא קהילות המתכנתים לא מפותח כאן בישראל, סביב נושא התוכנה. בואקום הזה יש יתרון גדול למיקרוסופט".

זורסקי: "מיקרוסופט תקפה את נושא העברית ומתן תמיכה בצורה חזקה מאוד. PHP במידה רבה מזוהה עם יוניקס, ובארץ הקהילה הזאת קטנה יחסית. לכן היה קשה יותר להחדיר אותה למודעות בארץ".

זנד מכוונת את מאמציה האסטרטגיים בתמיכה ב-PHP וחיזוק החיבור בין PHP לזנד, למכור תוכנות פיתוח ולחדור לשוק האנטרפרייז סופטוור דרך שיתופי פעולה.

החברה החלה למכור לפני שנה דרך אתר החברה בלבד (מבלי להקים צוות שיווק ומכירות), ועד כה מכרה את התוכנה שלה ב-1.3 מיליון דולר, ב-1,400 התקנות. פרט לכך מינתה החברה מפיצים ביפן ובקוריאה.

ההסכם האסטרטגי המשמעותי ביותר שחתמה עליו זנד נחתם עם ענקית התוכנה אדובה, אשר לא רק הסכימה לצרף את כלי הפיתוח של זנד לתוכנת ה-GoLive6 שלה, תחת השם זנד, אלא גם שילמה עבור זה כסף.

גרסטל: "הנה, חברת תוכנה בסדר גודל הזה מאמצת בצורה חזקה את הטכנולוגיה, ופונה לזנד לא רק בתור עסקת OEM, אלא גם בגלל הברנד שלנו. על העסקה הזאת העדפנו לקבל כסף מבלי להיקשר למכירות העתידיות. עם המכירות העתידיות יגיע כסף נוסף דרך ריסיילרים. העסקה מבחינתנו היא סנונית ראשונה לעסקאות דומות, עם רמת אינטגרציה גבוהה יותר.

"הרבה יותר קל להגיע לשוק דרך ריסייליירים. אתה נהנה מכל עוצמות השיווק שהם שמים על המוצר שלהם, ומכיוון שהם לא מחביאים את העובדה שאתה חלק מהחבילה, אתה נהנה פעמיים".

גרסטל מעניק חשיבות עליונה לעובדה שאדובה תקדם את הברנד של זנד. "יותר חשוב להגיע לרמת מובילות, מאשר גודל הקופון בעסקה", הוא אומר. "הברנד שלנו לא נמס מגודל העסקה עם אדובה. היום אני יודע שחברות בסדר גודל של אדובה מתייחסות אליך אחרת כשהן משלמות על משהו. סטרט-אפים אומרים שהם יעשו הכל כדי להיכנס לחבילת התוכנה של חברה בסדר גודל של אדובה, אפילו חינם. אנחנו לא עושים את זה בחינם".

זנד מעסיקה היום 25 עובדים. את תפקיד סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה ממלא ד"ר קובי בן צבי, מנכ"ל אלרון סופטוור לשעבר. בעלי המניות בזנד הם הקרנות וולדן ופלטינום, שהשקיעו בחברה בתחילת דרכה. בימים אלה מגייסת החברה 7-5 מיליון דולר.