ביה"ד לעבודה: אין לגבות אגרת בית משפט בתביעת פיצויים

בפסק הדין התבררה השאלה, האם יש לדחות תשלום אגרה בתביעות פיצויים? שאלה זו למעשה מהווה פרשנות למונח "הליך שעניינו קצבה", המופיע בתקנה לדחיית אגרה (סעיף 6).

סופר קבע, כי המונח "שעניינו" מלמד על האפשרות להרחבת המעגל בכל הקשור לתביעות שעניינן קצבה. לדבריו, תכליתה של התקנה בפטור מאגרה היא, כי תשלום האגרה במקרים מסוימים לא יחסום את הפנייה לערכאות. תכלית זו, לדבריו, נכונה שבעתיים בבית הדין לעבודה.

סופר כתב בפסק הדין, כי תשלום האגרה הוא אחד המכשולים שיצר הדין, הנערמים על דרכו של הפרט ופוגעים בזכות הגישה לערכאות. פרשנות של בתי הדין, במקרה של תקנות האגרה, צריכות להיות ברוח הסוציאליות של התקנות.

פסק הדין ניתן בערעור על החלטת הרשמת, יעל אנגלברג-שוהם, שדחתה בקשה לדחיית אגרה, בתביעה שעניינה תשלום פנסיה, או לחלופין פיצוי חד-פעמי של סכום הקצבה. שוהם קבעה, כי התביעה החלופית אינה בגדר "הליך שעניינו קצבה".

סופר קבע, כי שני הסעדים (זכאות לפנסיה, או פיצויי חד-פעמי) הם למעשה תשלום גמלה, ולכן נחשבים הליכים שעניינים קצבה.

כאמור, השופט סופר נתן פרשנות רחבה למונח "הליך שעניינו קצבה", וקבע, כי גם תביעות פיצויים הנוגעות לקצבה נחשבות ל"הליך שעניינו קצבה". (ע.ב 2687/01 ע.ב 1996/01).