ביום רביעי בשבוע שעבר, בוועדת הפנים של הכנסת, התקיים דיון בנושא שכונת הארגזים בדרום ת"א, פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר והתקוע ביותר. חילופי הדברים מעידים על עומק הבעיה.
עו"ד עובדיה גלוסטני, המייצג חלק מתושבי השכונה: "כדי שהיזם יצליח להוציא לפועל את הפרויקט, עליו להחליש את התושבים ולהקשות את חייהם בשכונה. עיריית ת"א מסייעת ליזם בפועלו בכך שאינה מפנה אשפה מהשכונה ואינה דואגת לתאורה ומדרכות נאותות. למעשה, העירייה מיבשת את השכונה".
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, שתמה על הביטוי "ייבוש", ביקש הבהרה מסגן ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית, מיכאל רועה.
רועה: "ישנה בעיה לבנות תשתיות במקום מכיוון שהשטח נמוך יותר מנחל איילון ולכן נוצרת בעיה לנקזו".
גפני: "שאלתי אם אתם מייבשים את השכונה?"
רועה: "כן".
ח"כ איתן כבל: "מדוע הנושא הגיע לוועדת הפנים של הכנסת?"
רועה: "לעיריית ת"א אין מנדט ואין נגיעה לשטח המדובר, שכן הקרקע נמכרה ישירות ממינהל מקרקעי ישראל ליזם".
ח"כ רן כהן: "דיירי השכונה הנם תושבי ת"א ואל לעיריה למשוך ידיה מהנושא".
גילה הרץ, חברת מועצת העיר: "למה ראש העיר חולדאי לא הגיע לדיון?"
היזם, ישעיהו חכשורי, שזכה בפרויקט ב-99' במחיר של 1.25 מיליון שקל, הפתיע את הוועדה: "יש לי יותר פינויים מאשר היה במכרז. אני מוכן לקבל 23 מיליון דולר ולצאת מהפרויקט, או שתכפילו לי את זכויות הבנייה".
גפני: "למה החוזים סטנדרטיים ולא אישיים על פי הזכויות?"
עזרא גרינבאום, נציג המינהל: "יש בעיה בקביעת קריטריונים".
גפני: "למה המינהל לא כינס את התושבים לפני המכרז?"
גרינבאום: "כמדיניות, אנחנו מטפלים בקרקע, לא באנשים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
