שובו של החרם הערבי?

"אחת הדאגות העיקריות שלנו היא, שב-18 החודשים האחרונים התעורר שוב הניסיון לבודד את ישראל ולעורר את החרם הערבי על חברות שעושות עסקים בישראל. שמענו על ניסיון כזה בחלקים מהעולם הערבי, וזו תהיה התפתחות קשה". כך אמר אמש (א') ל"גלובס" מנכ"ל הוועד היהודי-אמריקני, דייוויד האריס. האריס ונשיא הוועד, הארולד טאנר, שוהים השבוע בישראל, למפגש השנתי המסורתי של הוועד המנהל. לדברי האריס, אחד הנושאים העיקריים שניצבים עתה על סדר היום של הוועד היהודי-אמריקני הוא התעוררות הכוונה להחרים מוצרים ישראליים, שמסמנת ביסוס מחדש של אלמנטים של החרם הערבי על חברות שעושות עסקים עם ישראל.

בוועד, שעשה מאמצים פוליטיים וכלכליים לשבור את החרם בעשור האחרון, ניכרת דאגה מהמהלכים הנוכחיים, שבולטים בעיקר במספר מדינות אירופאיות. מנגד, אומרים ראשי הוועד, בארה"ב המסר הוא חיובי ולא שלילי, ומנסה לעודד חברות אמריקניות ובינלאומיות לבחון הזדמנויות בישראל, משיקולים עסקיים. לראשי הוועד, טאנר והאריס, אין הצעות מיוחדות לחברות ישראליות שרוצות להמשיך ולקיים פגישות עבודה בישראל עם עמיתים אמריקניים. "אני מכיר את הבעיה", אומר טאנר, "ואין לי הצעה ספציפית. לצערי, זה תוצר לוואי של טרוריזם רנדומלי. אל תקראי לזה טרוריזם, זה פשוט רצח. אי אפשר לאלץ מישהו לבוא לכאן אם הוא מפחד. צריך לגרום לאנשים לחשוב שזה מקום בטוח יותר להיות בו. מי שבא לכאן, יש סבירות גבוהה שיבוא שוב. צריך להראות שזה בסדר לבוא לכאן, גם אם לא בלי סיכון".

טאנר, בנקאי השקעות, הוסיף, כי האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מראים כי השוק הטכנולוגי מתמודד עם בעיות רבות, ומתעכב אחר התאוששות הכלכלה האמריקנית והתייצבות האבטלה שם.

ביקורו של הוועד המנהל של הוועד היהודי-אמריקני החל בסוף השבוע ויסתיים ביום רביעי, והוא כולל סיורים ופגישות רבות עם אנשי אקדמיה, ממשל ומקבלי החלטות. כבר אתמול נפגשו חברי הוועד עם אנשי משרד החוץ, שר הביטחון, בנימין בן-אליעזר, בנימין נתניהו והשגריר האמריקני בישראל, דן קרצר. "אחת ממטרותינו היא לגרום לעולם החיצוני להבין את ישראל טוב יותר, ולנהוג בה בהגינות. אנחנו הפרקליטים של מדינת ישראל", אומר טאנר, ומסכים כי המשימה הזו הרבה יותר מורכבת היום.

"זה קשה יותר במובן הסיפור. לוקח יותר זמן לספר אותו, ויותר אנשים שואלים שאלות. מדהים כמה מעט אנשים מבינים באמת את הנושא הזה. דורות שלמים של יהודים אמריקנים", מסבירים טאנר והריס, "שוכחים את הסיפור היהודי-ישראלי, או שמעולם לא ידעו אותו, ואנשי הוועד משקיעים את רוב זמנם לספר את הסיפור הזה.

"כשבעיתונים הטובים בארה"ב כותבים על האדמה שנכבשה על-ידי ישראל ב-1967, לרוב האנשים אין את הזיכרון ההיסטורי מה קרה ב-1967, ולמה ישראל עדיין בשטחים", מסביר האריס. "יש אנשים שכבר שכחו את קמפ-דייוויד מקיץ 2000, את המאמצים האדירים בטאבה בינואר 2001, ואפילו הקארין איי, סיפור מינואר השנה, לפני חודשיים, נשכח במידה רבה.

"אין תחושת היסטוריה, וזה דורש מאיתנו יותר מאמץ הסברתי. היום, הלובי הערבי והמוסלמי הרבה יותר נשמע, אגרסיבי ונחוש, והרבה אנשים באמצע לא יודעים למי או למה להאמין. זה מסבך את העניינים, אבל אני מאמין שהקייס של ישראל חזק באופן משמעותי לכל מי שראשו פתוח ומוכן ללמוד את הקייס הישראלי. אבל זה דורש יותר זמן".