סוף סוף - שקיפות

ההמלצה באה לאחר שבשנת 1998 תוקן חוק מס שבח מקרקעין, ובו נקבע, כי מאגר המידע יהיה פתוח לציבור. אופן קבלת המידע צריך שיהיה מוגדר בתקנות שיותקנו, וזאת במטרה לשמור על הפרטיות של מבצעי העסקאות.

מן הראוי לציין, כי בעולם המערבי קיימים מאגרי מידע שכאלה, והם פתוחים לציבור הרחב בכלל, ולשמאי המקרקעין בפרט. בארה"ב לדוגמא, העסקאות גלויות וכאשר שמאי המקרקעין מדיינים בנושא השווי, הם מתמקדים יותר בבחירת העסקאות הראויות להשוואה. בארץ, לעומת זאת, חלק ניכר מהזמן המוקדש על-ידי השמאים הפרטיים מיועד למציאת מידע אודות מחירי השוואה, וכל זאת כיוון שמאגר המידע חסום בפניהם.

למרות כל אלה, מאגרי המידע לא נפתחו לציבור הרחב בכלל, ובפני שמאי המקרקעין הפרטיים בפרט, עובדה שאילצה את לשכת שמאי המקרקעין בישראל להגיש בג"ץ נגד שר האוצר, במטרה לאלצו לפעול על-פי החוק. הבג"ץ, שהוגש על-ידי עו"ד עפר טויסטר ממשרד יגנס טויסטר ושות', הציב את הפרקליטות בפני דילמה לא קלה.

ואכן, בתחילה התקבלה תשובה תמוהה מהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ואין בכוונתי להרחיב את היריעה בנושא זה, כי הוא אינו רלבנטי עוד. והנה לפני ימים ספורים שינה רובינשטיין את עמדתו, והודיע לעו"ד טויסטר, בא-כוח לשכת שמאי המקרקעין בישראל, כי הורה למשרד האוצר להקים מאגר מידע על עסקאות נדל"ן, שיהיה מבוסס על נתוני השומות של אגף מיסוי מקרקעין במשרד האוצר. כלום הגיעו ימות המשיח? סוף סוף ניתן להתנהל כמו בכל מדינה מערבית מתוקנת. רובינשטיין אינו ראוי אלא לדברי שבח על ההחלטה שקיבל. נראה, כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה ביחסי אזרח/שלטונות מס, בכל הקשור בעסקאות נדל"ן. הכל יהיה פתוח וידוע. השקיפות תהיה מרבית. השמאים לא ישקיעו עוד מאמץ מיותר על איתור עסקאות אלא על התאמתן של העסקות הנבחרות למקרה הספציפי בו הם דנים. אין ספק, כי גם למנהל מס שבח יהיה קל יותר לדון בהשגות ובעררים.

סבורני, כי העמדה העיקשת שהציגה לשכת שמאי המקרקעין בנושא זה תהיה לתועלת ולברכה לכלל הציבור. כנראה שלא במקרה טרחה ועדת רבינוביץ' וכללה נושא זה בדו"ח על רפורמה במיסוי מקרקעין. הרי גם להם היה ברור, כי שקיפות במערכת תביא לייעול ושכלול מערכת מיסוי המקרקעין.

הכותב הוא יו"ר ועדת ההסברה של לשכת שמאי המקרקעין בישראל.