הנקראות ביותר

דיבורית לכל טנק, אינטרנט לכל טען-קשר

מהפיכות האינטרנט והסלולר הגיעו לצה"ל בשעה טובה ומוצלחת. מפקד חטיבת התקשוב, אמנון כץ, מספר על עליית המדרגה התקשובית בצה"ל

שנים רבות היה האינטרנט, שפרח במגזר האזרחי, היה חלום בצה"ל. האמרה, שצה"ל לא הגיע לעידן האינטרנט, עם כל ההשלכות של חוסר תקשורת וחוסר מידע הנובעות מכך, רווחה בענף ההייטק הישראלי. גם הפרויקטים הגדולים של התקשורת, מכרזי הענק שנודעו בשם "אבן יקרה" אצל החומים (כוחות היבשה) ו"אבנט כחול" אצל הכחולים (כוחות האוויר) לא עסקו באינטרנט אלא בטלפוניה מבצעית. נדמה היה שלצה"ל, כמו נושאת מטוסים ענקית, קשה להסתובב ולהתחיל לנוע לכיוון הנכון.

אבל מסתבר שבשנתיים האחרונות קרו דברים, ולפתע נדמה שצה"ל קפץ דור. זה התחיל ב-1998, כשהרמטכ"ל החדש דאז, שאול מופז, יזם את תוכנית צה"ל 2000 ומינה צוותים לבחון קידומם של תחומים שונים בצבא. אחת המסקנות היתה לעשות מהפיכה בתחום התקשורת, המחשבים והאינטרנט. עד אז, מי שעסק בתחום היה חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. אך שם עסקו בעיקר בביצוע בשטח.

תוכנית צה"ל 2000 איתרה פערים בתחומים אלה, וכדי לכסות עליהם בוצעו שני צעדים עיקריים. האחד הוא הכפפת חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים לאט"ל (אגף לטכנולוגיה ולוגיסטיקה), מה שנודע בעבר כאג"א. הצעד השני היה הקמת חטיבה חדשה במסגרת אגף המבצעים במטכ"ל, בשם חטיבת התקשוב, אליה עברו חלק מתפקידי חיל הקשר, כמו קשר רדיו, טלפוניה, ועידת וידאו, אינטרנט ומחשבים. אחריות המטה המבצעית נותרה בחיל הקשר.

תקשוב, יש לדעת, זו המצאה ישראלית. אין מונח כזה בעולם ההיי-טק העולמי, הבא לתאר את השילוב בין תקשורת למחשבים. הישראלים הביאו לעולם ההיי-טק גם את המונח הלועזי - קומפיוקיישן. כמפקד החטיבה החדשה מונה תא"ל אמנון כץ. בימים אלה מסיים כץ שנתיים וחצי בתפקיד ומשתחרר לאזרחות. מישהו החליט, בלשכת דובר צה"ל, שזהו עיתוי מתאים לחשוף עולם חדש בצה"ל ולצורך זה לחשוף את אמנון כץ לתקשורת.

החטיבה הוקמה בספמטבר 1999 על ידי כץ, שהגיע מחיל הקשר, שם שימש בתפקידו האחרון כקצין הקשר של מפקדת חילות השדה. בנוסף לתחומים שעברו לחטיבת התקשוב מחיל הקשר, נוספו לה שני תפקידים מרכזיים. האחד, להתוות את מדיניות צה"ל בנושא תקשוב, והשני, גוף שמאפיין את מערכות התקשורת המבצעיות של צה"ל.

כאמור, החטיבה הוקמה על רקע הפערים שאותרו בתחום. מספר כץ: "היתה תחושה שאין תשתית תקשורת מספקת, בעיקר למערך הנפרש הלוחם. התגלה בפער ביישומים ובמערכות המידע, בעיקר בתחום המבצעי. פער נוסף שאותר הוא היעדר יד מכוונת מטכ"לית צה"לית, ומצב זה גרם לכפילויות ולקישוריות לקויה בין הגופים. המענה לכל זה היה הקמת חטיבת התקשוב ב-1999. איך נראית כיום התקשורת בצה"ל? ובכן, כמו בשוק האזרחי יש את התקשורת הנייחת ואת התקשורת הניידת. השונה מהתקשורת האזרחית היא, שכל תחום כזה מחולק בין תקשורת מנהלתית לבין תקשורת מבצעית.

בתחום התקשורת הנייחת המנהלתית קיימת רשת אבן יסוד המשרתת כ-100 אלף משתמשים, המבוססת על ארבעה מתגים גדולים ועשרות קטנים. הקבלן שמתחזק את רשת אבן יסוד הוא בזק. הרשת הנייחת המבצעית נקראת אבן יקרה והיא משרתת כ-15 אלף משתמשים (הטלפונים האדומים בלשכות השונות בצבא) על בסיס שישה מתגים. רשתות אלה מהוות את הפלטפורמה לכל היישומים כמו רשת תקשורת הנתונים, רשת ועידת וידאו ועוד.

בתחום התקשורת הניידת המנהלתית קיימת רשת וירטואלית סגורה המונה כמה עשרות אלפי משתמשים, המדברים בטלפונים סלולריים של פלאפון ומירס. הרשת מאפשרת חיוג לכל משתמשיה, ביניהם, בחמש ספרות, וחיוג רגיל החוצה. היא נשענת על שירותי התשתית של פלאפון ומירס, ומקושרת לרשת המינהלתית הנייחת. חשוב לציין, כי בנוסף לרשת המינהלתית היעודית של צה"ל, כמעט כל חייל בצבא מביא עמו טלפון סלולרי אזרחי ומשתמש בו בבסיסי צה"ל. חברות הסלולר מתחרות על השוק הזה ומחלקות לחיילים טלפונים חינם.

בתחום המבצעי עדיין אין רשת ניידת . היא נמצאת עתה בשלבי הקמה ונקראת ורד הרים.

העיקרון לפיו עובדות רשתות התקשורת בצה"ל הוא, שאין קשר בין נייד מבצעי לנייד מנהלתי, אולם יש קשר בין נייד רשתות מנהלתיות לבין עצמן ובין רשתות מבצעיות לבין עצמן.

המהפכה הגדולה בצה"ל של היום היא מהפכת האינטרנט. נכון להיום, קיימת בצה"ל רשת אינטרא-נט בשם צהלנט, המשרתת עשרות אלפי משתמשים. עד לא מכבר, היתה בתחום זה חלוקה חילית. מאז הורחבה באופן משמעותי הפריסה ביבשה וכיום, כמעט כל גדודי הצבא מחוברים לאינטרא-נט והם בעלי יכולת קבלה ושליחת דואר אלקטרוני. כמובן, התפקיד והדרגה קובעים את סמכויות המשתמש ברשת ואת יכולתו לצאת ממנה החוצה.

רוחבי הפס המהווים את הפלטפורמה לרשת נעים בין 64 קילוביט לשנייה ו-128 קילוביט לשנייה לשני מגהביט בשנייה, בכמה מקרים.

אמנון כץ: "ברוב החדרים יש היום גם שקע תקשורת נתונים. זה לא היה לפני שנתיים. זה קרה במסגרת פרויקט דנה, בלוח זמנים קצר יחסית, כאשר רושת מרבית צבא היבשה".

פרויקט דנה, פרויקט פריסת תקשורת הנתונים בצה"ל, עלה כ-60 מיליון שקל. בימים אלה מתממש פרויקט הרחבה לדנה, בעלות של כ-15 מיליון שקל, שמטרתו הרחבת רוחב הפס ליחידות השונות, עדלקצב של שני מגהביט בשנייה. זה פרויקט גישור לפרויקט אבנט ירוק, בו ניגע בהמשך.

לפני כחצישנה הסתיים תהליך במסגרתו קושרו כל יחידות צה"ל לרשת הדואר האלקטרוני והיום ניתן לשלוח דואל מכל מקום לכל מקום. עד כדי כך זה עובד, שכל חייל יכול היום לשלוח דואראלקטרוני לרמטכ"ל.

צה"ל עוברהיום את המהפיכה שעבר עולם העסקים האזרחי לפני שנים אחדות, כאשר כל אחד, אבל כל אחד, לפתע היה יכול להגיע לתיבת הדואר האלקטרוני של ביל גייטס או להבדיל, ביל קלינטון. אז היום כל חייל יכול לקטר במייל לרמטכ"ל. זה עדיין לא מבטיח תשובה, אך לפחות יש ביטחון שהמסר אכן הגיע ליעדו.

- זו רשת האינטרנט המנהלתית. מה קורה בתחום המבצעי?

"ראשית, כאשר גדוד מדלג ממחנה הקבע שלו למחנה אחר, כל מה שצריך לעשות הוא להכניס פלאג לשקע המתאים והגדוד נמצא ברשת כרגיל".

- ומה קורה בשדה?

"יש כרגע ניסוי עם ערכות ניידות בשטח, המחוברות בתקשורת לוויינית ולרשת הנתונים של בזק, סיפרנט".

- לאינטרנט יש המון בעיות של אבטחה. איך מתגברים על זה בצבא?

"יש הגנה גם מבחוץ וגם מאיומים פנימיים, רשת האינטרא-נט חסומה לרשת הרגילה, וכמובן, המערכות המבצעיות ממוגנות יותר".

- מה קורה מחוץ לרשת האינטרא-נט של צה"ל?

"יש אתרים של צה"ל המייצגים כלפי חוץ, בחסות דובר צה"ל, שהם בדרך כלל אתרים חייליים. צה"ל פרסם מכרז לעיצוב האתרים שלו וחברת SCEPIA זכתה בעיצוב האתרים. חברות ה-ISP של צה"ל היום הן נטוויז'ן ובזק בינלאומי. יש שתיים כאלה לצורך שרידות, לאור ההתקפות על אתרי צה"ל בתחילת האינתיפאדה".

- יש גם תקשורת בחיוג?

"כן. חלק מהמשתתפים עובדים בחיוג וחלק באמצעות נל"נים למרכז בממר"ם, ומשם לחברת ה-ISP".

כיום עובדת חטיבת התקשוב על שני פרויקטי ענק עיקריים. הראשון שבהם, שהוא גם הראשון עליו החלה לעבוד לאחר הקמתה, אבנט ירוק - פרויקט ההמשך של אבן יקרה, שהיא רשת הטלפוניה המבצעית הקיימת של צבא היבשה.

מדובר בפרויקט בהיקף של כמיליארד שקל, שיסתיים בתוך כמה שנים. הוא כולל בתוכו הרחבת רשת הסיבים האופטיים בהיקף של כמה מאות קילומטרים, ציוד תמסורת, מיתוג, רשת תקשורת נתונים ומערכת בקרה וניהול. המטרה: הכפלת מספר המשתמשים ברשת הטלפוניה המבצעית, ומשמעות הדבר הוספה לרשת של יחידות שכיום לא מקושרות לרשת המבצעית.

כץ: "אבנט ירוק זהו התנאי למימוש מהפיכת המידע בצה"ל. אנחנו ניתן רוחבי פס שיאפשרו מולטימדיה מתקדמת ומענה לצרכים המבצעיים".

באבנט ירוק יש 11 תתי פרויקטים, מתוכם נמצאים שניים בתהליך מתקדם - בחירת חברת ייעוץ ואינטגרציה והרחבת התשתית האופטית. במכרז זכתה, לפני מספר חודשים, איך לא, חברת בזק, ומדובר בהנחת כ-700 קילומטר של סיבים אופטיים בהיקף כספי של כ-300 מיליון שקל.

- בזק זכתה בפרויקט במכרז?

"לא היה מכרז אלא החלטה על ספק יחיד, לאור זאת שבזק כבר הניחה 2,000 קילומטר של סיבים אופטיים עבור צה"ל".

שאר הפרויקטים נמצאים בשלב מתקדם של איפיון וכתיבה. הגוף האופרטיבי שמממש את פרויקט אבנט ירוק הוא חיל הקשר. המקביל לאבנט ירוק בחיל האוויר הוא פרויקט אבנט כחול, הנמצא בשלבים הרבה יותר מתקדמים. אמנון כץ: "בדור הבא, לחילות היבשה ולחיל האוויר תהיה מערכת אחת".

פרויקט הענק השני הוא ורד הרים - הקמת מערכת צבאית סלולרית מבצעית מאובטחת. "המערכת החדשה", מתאר אמנון כץ, "תאפשר תקשורת דיבור ונתונים ותהווה מהפיכה בשדה הקרב המודרני". המערכת כוללת, למשל, דיבוריות בכל כלי הרכב המבצעיים של צה"ל, עליהם מולבשים המכשירים הסלולריים, כולל טנקים ותותחים.

הזוכה במכרז על הקמת המערכת היא חברת מוטורולה העולמית, והפיתוח שלה וייצור המכשירים נעשה במוטורולה ישראל. במסגרת ההסכם, קיבלה מוטורולה את הזכות לשווק מערכות דומות ברחבי העולם. מוטורולה גברה במכרז על קבוצה משותפת של תדיראן עם קוואלקום האמריקנית, ועל אלביט.

מדובר בדור הבא של מערכות מסוג מירס, שמאפשרות גם קשר אלחוטי וגם תקשורת סלולרית, בטכנולוגיה שהוגדרה על פי תקנים אירופאים ונקראת טטרה. באירופה פועלות כבר מערכות טטרה אולם המערכת הישראלית תהיה עם יכולות והתאמות צבאיות.

מדובר בשימוש על ידי כמה אלפי משתמשים, עם יכולת התרחבות בשעת הצורך. מוטורולה זכתה במכרז במאי 2000 והיקפו הכספי מגיע ל-100 מיליון דולר.

- במה מערכת כזו מקפיצה את היכולת המבצעית של צה"ל?

"בעלי תפקידים יוכלו להתקשר בטלפון מוצפן תוך כדי תנועה. לדוגמה, בקשות סיוע ארטילרי, כיוונים, בקשות אספקה. העיקרון הוא, שמפקדות נייחות יוכלו לדבר עם כוחות בשטח בתנועה, בטלפון ולא בקשר".

המערכת הזו תשלים, כמובן, את מערכת אבנט ירוק הנייחת. מלבד תקשורת סלולרית, מאפשרת המערכת יכולת קשר קבוצתית וקשר מנקודה לנקודה. כץ: "את המערכת מאפיינת רמת שרידות גבוהה. אם התקשורת הסלולרית קורסת, עדיין מתאפשרת תקשורת מנקודה לנקודה. צה"ל יהיה הצבא הראשון בעולם עם מערכת מוצפנת מבצעית סלולרית לכל דבר".

המחליף של אמנון כץ, שכבר נקבע (יהוא אבן זהב, היום ראש מחלקת מבצעים בחטיבה), כבר יהיה, כנראה, חבר מן המניין במטכ"ל בדרגת אלוף. ההחלטה התקבלה על ידי מופז לפני שבועות מספר, להפוך את החטיבה לאגף תקשוב, תוך איחוד עם חיל הקשר. באגף יהיו חטיבת מחשוב, חטיבת תקשוב וחטיבת קשר. זה יקרה במהלך השנה, ועד מאי יש לסיים את עבודת המטה. ועדה בראשות אלוף בני גנץ היא שהמליצה על המהלך.

כץ: "זה מעיד על החשיבות שמייחסים היום לתקשוב בצבא. בשנים האחרונות החליף הצבא דיסקט. הוא הבין שתקשוב הוא מכפיל כוח. כאשר אתה יודע בדיוק איפה הכוחות נמצאים, איפה האויב נמצא, אתה גם יודע להביא את הכוח הנכון, בזמן הנכון, למקום הנכון. זה מאפשר לך להחזיק פחות כוחות. אתה לא צריך להיות בכל מקום, כל הזמן. למה מכפיל כוח? כי התקשוב מאפשר לי לדעת איך מאותו כוח לעשות הרבה יותר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות