הסכם ההתאגדות, המכונה הסכם האסוציאציה, נחתם בין ישראל והאיחוד האירופי ב-1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000. הסכם זה שדרג למעשה הסכם קודם שנחתם בין שני הצדדים ב-1978.
הסכם האסוציאציה מהווה מסגרת משפטית למערך היחסים בין האיחוד האירופי וישראל. יישומו תלוי בכושר היצירתיות והרצון של שני הצדדים למלא אותו בתכנים. במשרד החוץ מדגישים, כי רבים טועים כשהם חושבים שמדובר בהסכם סחר. למעשה מדובר בהסכם המכיל בתוכו גם את התחומים המדיני, התרבותי, החברתי והבריאותי.
ישראל, שאיננה חברה באיחוד האירופי, נהנית בזכות הסכם זה מקשרים הדוקים בתחומים שונים עם האיחוד האירופי.
ההסכם משקף למעשה את הקשר של ישראל עם האיחוד האירופי ברמה הגבוהה והמתקדמת ביותר במישור הבילטרלי. בתחום הכלכלי, יצואנים ישראלים ויבואנים אירופאים נהנים מהנחות משמעותיות במכס.
מועצת האסוציאציה, בה משתתפים שר החוץ הישראלי ושר החוץ התורן של הנשיאות האירופית (כיום מכהן בתפקיד זה שר החוץ של ספרד, ג'וזף פיקה), מתכנסת אחת לשנה לדיאלוג בתכני ההסכם. על-פי ההסכם, לא ניתן להשעותו או לבטלו לאלתר. ביטול ההסכם ייכנס לתוקף רק שישה חודשים מיום הודעת הביטול. כמו כן, לא ניתן להפעיל סנקציות מבלי לתרץ מהו הגורם המדויק, אותו הפרה ישראל בהסכם ובגינו מעוניינים להפעיל סנקציות.
האיחוד האירופי הוא ישות שמנוהלת על-ידי שלושה גופים: מועצת ראשי הממשלה ושרים של 15 המדינות החברות באיחוד, המהווה את הדרג הפוליטי; הפרלמנט האירופי, בו חברים פוליטיקאים המייצגים מפלגות באירופה, המהווה את הדרג הייצוגי המשקף את דעת הקהל באירופה; והנציבות האירופית, המהווה את הדרג הביצועי להחלטות הדרג הפוליטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.