תמ"א למתקנים סלולריים תעוכב עד להחלטת בג"ץ בעתירת ח"כ רונן

הסעיף המאפשר לבעלי נכסים להתנגד להצבת האנטנות היה קיים בחוק, אך הוא הוסר מתוכנית המתאר בעקבות דרישת חברות הסלולר, שנתמכה על ידי משרדי התקשורת ואיכות הסביבה. בעקבות החלטה זו פנתה רונן לבג"ץ ודרשה לדון מחדש באופן קבלת ההחלטה על ידי המשרד לאיכות הסביבה ועל ידי משרד התקשורת. לטענת רונן, ההחלטה שלא לאפשר התנגדויות היא פוליטית ונובעת מכניעה ללחץ חברות הסלולר.

לטענת רונן, אין הבדל בין תהליך אישור הקמת מבנה לבין אישור הצבת אנטנה סלולרית, ומניעת זכות ההתנגדות מבטאת הליכה לכיוון של הסתרת מידע שעד עתה היה גלוי לציבור. לבג"ץ הוגשה גם חוות דעת מאת ראש אגף קרינה לשעבר במשרד לאיכות הסביבה, ד"ר אהוד נאמן, שטוען שבקרב מומחי המשרד לאיכות הסביבה קיימת תמימות דעים, המנוגדת לעמדה הרשמית, ולפיה יש לאפשר לבעלי נכסים גובלים להתנגד לתוכניות. לדעתו, השקיפות תאפשר אכיפה טובה של טווחי בטיחות מקרינה.

בתוך כך פנה ארגון "נשים נגד קרינה" לראש הממשלה, אריאל שרון, להימנע מלאשר את הנוסח החדש של התמ"א, ותובע מהממשלה לשמור על עיקרון הזהירות המונעת, ולדאוג קודם כל לבריאות הציבור ולזכויותיו האזרחיות, ורק לאחר מכן לרווחיהן של חברות הטלפונים הסלולריים.

הארגון טוען עוד, כי כיוון שעד היום לא הצהיר אף גורם מוסמך באופן מדעי ומוחלט, שאין כל בעיה בקרינה האלקטרו-מגנטית המשודרת מאנטנות סלולריות, על הממשלה להימנע מאישור התוכנית בלי סעיף יידוע הציבור, כדי שלא להיכשל בהטעיה ובסיכון בריאות הציבור.

ברחבי ישראל מוצבות אלפי אנטנות סלולריות (כ-3,500 על-פי הנתונים האחרונים), חלקן באתרים רגישים ובקרבת בתי ספר ובתי חולים. בשנים הראשונות הוצבו אנטנות רבות במבני ציבור ובקרבת מבני מגורים, ורק לאחר לחץ ציבורי החלו החברות הסלולריות להתחשב בעמדות הציבור והרשויות המקומיות בהצבת אנטנות חדשות. "נשים נגד קרינה" מזהיר, כי "אישור תמ"א 36 במתכונת המקוצצת יחזיר את ישראל שנים אחורה ויאפשר את המשך הצפת הארץ באנטנות סלולריות ללא פיקוח".