צמנטכל חיה על הקצה

דוגמה טובה לכך היא חברת צמנטכל, המתמחה בביצוע עבודות הנדסת קרקע ובנייה תת קרקעית כגון דיפון, יצור אלמנטים טרומיים לבנייה, בנייה חוזית עבור מזמינים פרטיים וממשלתיים, עבודות ימיות, בניית גשרים ויזמות.

צמנטכל נחשבת לאחת מחברות התשתית הגדולות בישראל, ולכן, כאשר נחתמה העיסקה למכירת השליטה בה לפני כשלושה חודשים, תמורת 600 אלף דולר בלבד, הורמו גבות רבות. אלא שלמרות גודלה ומעמדה בשוק, צמנטכל לא מצליחה להרוויח לאורך זמן.

ברבעון האחרון אשתקד, אחרי מספר רבעונים רווחיים, הפסידה החברה 18.4 מיליון שקל, על הכנסות של 122 מיליון שקל, ובכך סיפקה בעצמה את הסיבה לתג המחיר הנמוך יחסית. הפסדה בשנה כולה הגיע ל-17.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של 4.1 מיליון שקל ב-2000, למרות שההכנסות עלו ב-18.3%, ל-500.3 מיליון שקל. אז מה קרה ברבעון האחרון? זה נראה כמו ניקוי אורוות לקראת כניסת הבעלים החדשים, וייתכן שמדובר על צחצוח רציני לקראת שינוי מגמה בעסקי הקבוצה. אחרי הכל, בין הבעלים החדשים נמצא משה פריזינסקי, מנכ"ל החברה, שמותר לנחש כי הוא יודע בדיוק מה הוא קונה.

אבל, כדי לצאת לדרך חדשה, תצטרך החברה לדלג על מספר משוכות. הגבוהה שבהן היא מצוקת המזומנים הקשה אליה נקלעה צמנטכל. לאחרונה הודיעה החברה, כי דירקטוריון החברה התכנס כדי לדון בתשלום הקרוב של אגרות החוב של החברה (פדיון חלקי וריבית) בסך של כ-15 מיליון שקל. על פי הודעת החברה מלפני כחודש, "טרם התגבשו בידיה מקורות מימון לתשלום הנ"ל", ומאז אין חדש.

מנהלי החברה מעוניינים בדחיית התשלום בחודשיים, אבל הרשות לניירות ערך התערבה בסוף השבוע שעבר ומנעה את ההחלטה על דחיית הפרעון. לטענתה, החלטה על דחיית התשלום מחייבת פירסום תשקיף זמן סביר לפני כינוסה של אסיפת בעלי המניות. עם זאת, לצמנטכל הזדמנות להעביר לרשות לניירות ערך את טענותיה, והרשות תחליט אם הדחייה מוצדקת.

מכל מקום, ברור שצמנטכל סובלת מקשיי נזילות חמורים. אמנם, בעיות הנזילות בצמנטכל אינן בגדר חדשות מרעישות, רק שכעת בעיית הנזילות בוערת, בגלל תשלום לבעלי האג"ח. צמנטכל מנסה זה חודשים להשיג הלוואות מהבנקים בגובה של 15 מיליון שקל, אבל עד כה ללא הצלחה. אחרי הכל, הבנקים, ובצדק מבחינתם, מקמצים במתן הלוואות בשעת משבר, במיוחד כשסיכוי ההחזר כה נמוכים.

צמנטכל מצידה מנפנפת בצבר עבודות מרשים של 620 מיליון שקל, מתוכו כ-450 מיליון שקל לשנה הנוכחית, ובהסכם שותפות עם המובילה בתחום התשתיות סולל בונה, אבל עם הון עצמי של כ-2.6 מיליון שקל בלבד, וגרעון בהון החוזר של כ-46 מיליון שקל, היא תתקשה למצוא פתרון יצירתי אצל הבנקאים.

מי שכן עשוי להיחלץ לעזרתה הם בעלי המניות החדשים - משה שמש, דני ברנר, שרגא מיכלסון ומשה פריז'נסקי, שרכשו כאמור את מניותיהם של בני הזוג קוטיק (53%) לפני חודשים ספורים. אבל, נראה שהפתרון האלגנטי ביותר יהיה מימוש נכסים.

נוסף לפעילותה העניפה בתחום התשתיות, מחזיקה צמנטכל בשורה של נדל"ן, בעיקר דרך שותפויות וחברות בנות. הנכס המשמעותי ביותר הוא אולי חלקה (כ-20%) בשותפות עם אמריקה-ישראל ודנקנר, להקמת 400 יחידות דיור בראשל"צ מזרח. בתחילת השנה החלה החברה באיכלוס הדירות בשני המתחמים הראשונים (116 דירות).

בנוסף, מחזיקה צמנטכל ב-50% מזכויות ההון וההצבעה ב"גהה מבנים והשקעות", שלה מגרש לבנייה ששטחו 3.7 דונם בבני ברק, על גביש גהה. בכוונת החברה לבנות על מגרש זה חניון ומגדל משרדים ומסחר, אבל בשעת הצורך היא עשויה לוותר על החלום כדי להיפגש עם מזומנים. לחברה כ-10.5% מזכויות ההון בבית המלון נובה שבאילת, מגרשים בדניה שבחיפה ופרויקטים בבנייה ברחבת האודיטוריום שבחיפה ובתיאטרון חיפה.

ואם צמנטכל תתעקש להחזיק בנכסים אלה, היא יכולה תמיד למכור את חלקה (50%) בשותפות המוצלחת עם מנרב. השותפות זכתה במכרז של רשות שדות התעופה לביצוע גשר, חניונים ודרכי גישה בפרויקט נתב"ג 2000. היקף עבודות אלה הסתכם בכ-150 מיליון שקל, וזה עוד לא סוף פסוק.

לאחרונה קיבלה השותפות הזמנה נוספת לבצע את בניית הטרמינל האווירי בנתב"ג, וכן את המכלול המוזיאלי ביד ושם בירושלים. היקף העבודות החדשות מרשים - כ-250 מיליון שקל.

כך או כך, המצב בצמנטכל די מבלבל. מצד אחד, החברה לא מסוגלת לשלם לבעלי אגרות החוב את המגיע להם בגין פדיון חלקי וריבית, אבל מצד שני החברה ממשיכה לזכות בפרויקטים שמנים. אולי הפרויקטים האלה יתורגמו בסופו של דבר למזומנים, אבל בינתיים, רוב המשקיעים מעדיפים לחכות על הגדר. מניית החברה ירדה מתחילת השנה בכ-35% ל-1.65 שקל, המבטא שווי חברה של 2.3 מיליון דולר. אולי זה לא סוף הירידות, אבל כגודל הסיכון - כך גם גודל הסיכוי.