על הדבש ועל העוקץ

אלין נולד בפורטסמות' שבאנגליה לאב ממוצא בריטי ולאם יהודיה. את אביו פגשה אימו, יעל ויצמן (אחותו של מי שהיה נשיא המדינה, עזר ויצמן) בשנת 1942, כשהייתה בחופשה מלימודיה בפקולטה לכימיה באוניברסיטה העברית. סיפור האהבה בין השניים הסתיים, למגינת לב המשפחה, בנישואין ובנסיעתה של יעל לאנגליה.

במשך שנים ניתקה המשפחה כל מגע עם יעל. נקודת המפנה הייתה עם הולדתו של דוד (דיוויד), ששמה קץ לסכסוך. דוד, שביקר בארץ מספר פעמים בילדותו, הוזמן בשנת 1965 להתארח בבית דודיו, עזר וראומה. במשך כחודש הוא שאף אל קרבו את המקום החדש, למד להכיר את הארץ, והחליט לוותר על לימודי הרפואה, שתיכנן קודם לכן, ולהתגייס לצה"ל.

דוד הוכשר כקצין שריון ולחם במלחמת ששת הימים בסיני עם האוגדה של אריק שרון. בסוף שנת 1967 הוא הוצב ברמת הגולן כמפקד מחלקת שריון, שם עשה את מרבית שירותו. לדוד היה ברור, שכאן ורק כאן יבנה את ביתו.

ואכן, לפני כ-22 שנה הוא הקים את ביתו במושב גבעת יואב שברמת הגולן. כאן נולדו ארבעת ילדיו, כאשר במקביל לניסיונות להקים את המכוורת ולבסס את מעמדו כמגדל דבורים ויצרן דבש, הוא עסק בטיפוח משק חקלאי סטנדרטי יותר (בננות, עופות וכו'). רק בתחילת שנות ה-80' הפך אלין את גידול הדבורים לעיסוק בלעדי.

במכוורת המשפחתית מסייעים בני המשפחה בעיקר באריזה, ודוד עושה כמעט הכל לבד. המכוורת מייצרת 20-10 טון דבש בשנה, ממנו מיוצרים ארבעה מוצרים: דבש טהור טבעי, יערת (חלת) דבש, פרופוליס ופולן (אבקת פרחים). את השיווק עושה דוד בכוחות עצמו, בהתאם לביקוש.

טעמי הדבש של משק אלין משקפים את הצמחייה המגוונת של רמת הגולן, ואינם מציפים את החיך במתקפת המתיקות המעיקה, המוכרת בסוגי דבש רבים, ואשר מוקנית להם על-ידי ההעשרה המאסיבית בסוכר. צבעו ענברי, מראהו צלול ולו טעם פרחוני מהנה.