הלך זינגר אצל זיסר

הקבוצה הממונפת של זיסר, שביצעה בשנים האחרונות השקעות של מיליארדי שקלים בהקמת מרכזים מסחריים ומלונות ברחבי אירופה (בעיקר במזרח היבשת), הציגה אשתקד רווח מרשים, אשר נבע במידה רבה מפעילותה של מחלקת ההשקעות שבראשה עומד זינגר. הוא עצמו תוגמל בשכר שעלותו עמדה על 2.2 מיליון שקל, מחציתו בונוס בגין ביצועי המחלקה, המנהלת סכום של יותר ממיליארד שקל.

לכאורה, החזרה למשבצת של שכיר, גם אם בדרג ניהולי בכיר, לא היתה טבעית לזינגר, שלאחר תפקידי מנכ"ל בבנק הבינלאומי ובמשרד האוצר, יצא לדרך עצמאית והקים את בית ההשקעות זינגר-ברנע. זינגר דוחה את האפשרות כי מדובר בהתפשרות: "אותי לא מעניינים מושגים כמו שכיר או לא שכיר. אני אוהב לעשות את מה שאני יודע ולתרום בדרך זו גם לכיסי. זו לא בושה, בעיקר כשהתגמול ניתן בחלקו הגדול על הצלחה. כיום, אני מחפש בעיקר את ההנאה המקצועית ולעשות את הדברים בכיף".

כיצד נוצר הקשר עם זיסר?

"אתה יכול לתאר לעצמך שכמנכ"ל הבנק הבינלאומי הייתי בקשרים עם הרבה לקוחות מהמגזר העסקי, ומוטי ביניהם. כשהוא פנה אלי היו כמה אירועים שהתחברו לכך שהתשובה היתה חיובית, ובראשם תהליך של התייעלות ומיזוגים בזינגר-ברנע והבאת מנכ"ל חיצוני לחברה. התפנה לי זמן ומצד שני, היתה ההצעה של מוטי, שבדיוק רכש את השליטה באלביט הדמיה. הוא סיפר לי על המשאבים הפיננסיים האדירים בחברה, הנזקקים לניהול מקצועי, ועל התוכניות שלו לפיתוח אסטרטגי של העסק. לאור ההיכרות הקודמת שלי אותו כיזם מהמעלה העליונה, זה נראה לי".

הצעתו של זיסר גם איפשרה לזינגר לחזור לעשייה עסקית אינטנסיבית, מה שקשה לומר על שנותיו בזינגר-ברנע. בראיון שהעניק עם כניסתו למשרדי אלביט הדמיה הודה זינגר כי "אין ספק שהתגעגעתי לעסקים בקנה מידה גדול".

איך עובד השילוב עם זיסר?

"השילוב שלי עם מוטי יפה. אני לא יזם אלא פיננסייר לעומת מוטי, שהוא בעל תכונות יזמיות חזקות. צריך להיות תיחום, כי יש אחריות מיניסטריאלית. עם זאת, ודאי שמוטי מתייעץ אתי לגבי אסטרטגיות שונות הנלוות לפעילות היזמית ובעיקר לגבי המהלכים הפיננסיים. מוטי מתייעץ כשהוא חושב שאני יכול לתרום וודאי שלא אייעץ לו אם לקנות נדל"ן בפולין או הונגריה. כדי להוביל חברה רב-לאומית כמו אלביט הדמיה, צריך שילוב של אנשי מקצוע".

למדת דברים חדשים מהפעילות בחברה?

"לא באתי לכאן כדי ללמוד דברים חדשים, אלא לנהל כספים בהיקף גדול מאוד ולהשביח אותם באמצעות הידע שיש לי. מצאתי חברה שהיא מרתקת מבחינת ניהול הסיכונים הפיננסיים, עסק הפועל במדינות רבות, במטבעות שונים ותחת חוקים אחרים. זה מעניין מזווית ראייה מקצועית".

זינגר לא שוכח להזכיר את אווירת העליהום שליוותה את רכישת השליטה באלביט הדמיה על-ידי זיסר והתמקדה בניתוב יתרות המזומנים העצומות שנצברו בחברה לטובת רכישת נדל"ן בחו"ל: "בתקופה שבה הצטרפתי לקבוצה, נכתבו על מוטי קיתונות של ביקורת, איך זה שהופכים את אלביט ואלסינט, פאר תעשיית ההיי-טק, לחברות נדל"ן. מיותר לומר מה קרה בעולם ההיי-טק מאז ומה היה קורה אם ההחלטה של מוטי היתה אחרת. בדיעבד, הוא קיבל החלטה מאוזנת המשלבת גם פעילות של טכנולוגיה מתקדמת בחברה. אין ספק שזו היתה החלטה נכונה".

הוא יוצא מגידרו כדי להחמיא לבית החם שמצא. את חבריו להנהלת אלביט הדמיה, ביניהם זיסר, שמעון יצחקי ורחל לוין, הוא מכנה חולמים ומגשימים: "מוטי היה אחד החלוצים כאן שהשקיעו במזרח אירופה. אז חשבו שהוא שיכור והיום, שהוא קוטף את הפירות, כולם רצים לשם. לפעמים מוטי מציע תוכנית שנשמעת גרנדיוזית ולא מציאותית. בהתחלה אתה מגחך, אבל בסוף היום החלומות מתממשים.

"אני רוצה להזכיר שמיד לאחר העברת השליטה באלביט הדמיה, מוטי הודיע שיש לו תוכנית להקים 50 מרכזי מסחר תוך חמש שנים. באותו זמן פעלו תחת החברה שני מרכזים בלבד והיום יש בבעלותה 17. עד סוף 2003 היא תפעיל כ-30 מרכזים מסחריים.

"זה לא רק מספר המרכזים המסחריים והמלונות, אלא בעיקר התקופה הקצרה שבה הם נבנו. זו קבוצה שיודעת איך, איפה וכיצד לקנות, לבנות במחיר המתאים ולעמוד בלוחות זמנים שבישראל מתקשים להבין כיצד הם אפשריים. לכן, התשואה בנכסים גבוהה מאוד".

המרכזים המסחריים שבנתה אלביט הדמיה בהונגריה ובפולין, צפויים להניב השנה הכנסות של כ-200 מיליון שקל. אשתקד תרמה חטיבת מרכזי המסחר הכנסות של 126 מיליון שקל, לעומת 26.4 מיליון שקל בלבד בשנה הקודמת. שיעור הרווח הגולמי מפעילות זו עמד על 50%.

תחום בתי המלון, שבו פועלת אלביט הדמיה באמצעות החברה הבת אלסינט, מרכז כיום שמונה בתי-מלון פעילים במרכז אירופה, הכוללים כ-2,143 חדרים. כמו כן, קיימים בשלבים שונים של בנייה וייזום שלושה בתי-מלון נוספים הצפויים לכלול כ-1,400 חדרים. תחום זה הניב אשתקד הכנסות של 133.2 מיליון שקל.

השותפות עם ברנע דעכה "אבל אנחנו חברים יותר מתמיד"

זינגר נלהב פחות לשוב ולעסוק בבית ההשקעות שהקים עם הכלכלן אמיר ברנע בשנת 1993. משקיעים חברים מהמגזר העסקי כשטראוס, פדרמן, דנקנר, ורטהיים ולובינסקי, העמידו מיליון דולר כל-אחד לטובת פעילותו של בית ההשקעות המבטיח, שנסמך על המוניטין של מייסדיו.

בפועל, התקשה זינגר-ברנע לקיים את שהבטיח, קשיים שנבעו לטענת זינגר בעיקר מחולשתו של שוק ההון. התוכנית להפוך לצמד מוביל דוגמת דוברת-שרם, לא התממשו והשותפות בין השניים דעכה לאחר מיזוג הפעילות העיקרית בתחום ניהול תיקי השקעות, עם פעילות דומה בחברת הברוקרים תמיר-פישמן

החברה עוד קיימת?

"זינגר-ברנע קיימת, אני מחזיק בה מניות ומשמש כיו"ר הדירקטוריון. יש לי כאן אישור להקדיש לה מספר שעות בשבוע. החברה שותפה בחברת ניהול התיקים שמוזגה עם תמיר-פישמן ועוסקת בנוסף בהערכות שווי וייזום עסקות".

ואיך הקשר עם ברנע?

"תמיד היינו חברים והיום יותר מתמיד".

המשקיעים לא מתלהבים מהחברה "אתה חושב שיש שוק הון בארץ"

ובחזרה לאלביט הדמיה. הרווח המרשים שהציגה החברה אשתקד - 101 מיליון שקל - נבע בעיקר מהכנסות מימון ומרווח חד-פעמי שנרשם כתוצאה ממימוש נכסים. זינגר בטוח שהצמיחה המהירה בהיקף פעילות החברה תבוא אף היא בקרוב לידי ביטוי משמעותי בשורת הרווח: "כשאתה מסתכל על הצד הריאלי, קיים שיפור ברווחיות החברה וצריך לראות את התפתחות המגמות על פני זמן-מהפסד תפעולי של 90 מיליון שקל ב-1999 לרווח קטן ב-2001. אל תשכח גם שהשנה הקודמת איננה מביאה עדיין לביטוי מלא את המרכזים המסחריים שבבעלות החברה, שחלקם נפתחו רק בסופה".

מדוע המשקיעים בבורסה אינם מתלהבים מהחברה, הנסחרת מתחת להון העצמי?

"אתה חושב שיש שוק הון בארץ? מניות רבות כאן לא בהכרח מייצגות את השווי הכלכלי וקשה לי לתת תשובה מתי הדברים ישתנו. אני מקווה שהבורסה תתעורר והמשקיעים יאתרו את החברות שיש בהן התפתחויות חיוביות ובכללן גם החברה. כבר היום הסחירות במניותיה גדולה יחסית. לפעמים, וזו דוגמה חביבה עלי, היא גדולה יותר מאשר במניות הבנק הבינלאומי".

יש שיגידו שתמחור-החסר נעוץ בתדמית שיצאה לזיסר אצל המשקיעים.

"תדמית היא לעתים עניין וירטואלי ובסופו של דבר המספרים מדברים בעד עצמם. זה מה שיקבע את התדמית ואת הערך האמיתי של החברה. אני מקווה שבבוא היום המשקיעים ישכילו לנתח את שווי העסקים של אלביט הדמיה, למרות שקשה לדעת מתי זה יקרה בשפל הנוכחי".

מחלקת ההשקעות הקומפקטית של זינגר כוללת ארבעה עובדים, ביניהם ד"ר ניר רבינוביץ', 32, בוגר אוניברסיטת וורטון. מדוחות אלביט הדמיה עולה כי הכנסות מימון אשתקד, שעמדו על כמעט 100 מיליון שקל, נבעו משילוב של כמה גורמים: ייסוף בשערי החליפין של מטבעות הפעילות במזרח אירופה, שחיקת עלויות המימון הריאליות עקב עליית מדד המחירים לצרכן בהונגריה ובפולין, הצמדת מרבית האמצעים הנזילים של הקבוצה בפיקדונות דולריים ועסקות בתחום המכשירים הפיננסיים הנגזרים.

זינגר: "שוק המטבעות מרתק, השוק הגדול בעולם אשר מתנהל 24 שעות ביממה. השנה האחרונה היתה טובה בעיקר בזכות אשראים שנלקחו מול נכסי הקבוצה במטבעות כאלה ואחרים, ועסקאות נגזרים על שערי מטבעות. היו למחלקה שנתיים יוצאות מן הכלל שבהן תרמנו לקבוצה רווחים של כ-15 מיליון דולר".

האם נשקיע בישראל? אולי אבל רק אחרי שהמדינה תתחיל לפרגן

שיחה המתקיימת בימים שכאלה, עם מי ששימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, מחייבת את התייחסותו לנושאים הבוערים שעל סדר היום הכלכלי, הגם שעיקר תשומת לבו מופנית כיום לשווקים הבינלאומיים.

זינגר: "אנחנו נמצאים היום בפרשת דרכים קריטית ומסוכנת למשק, הפועל בצילם של מצב ביטחוני הולך ומחריף ומצב כלכלי לא פשוט. והשאלה שצריכים לשאול באוצר היא מה צריך לעשות כדי שהמשק לא ידרדר לקריסה פיננסית.

"אקדים ואומר, שמשרד האוצר איננו אחראי בלעדי להידרדרות, אלא גם המשבר הכלכלי העולמי, נפילתה של תעשיית ההיי-טק ואירועי ה-11 בספטמבר. היה נוח יותר לפעול עם רוח גבית של כל אלה, אך יחד עם זאת, אני לא יכול להימנע מביקורת ובעיקר לגבי הפתרונות שמציג האוצר, שהם הפתרונות הקלים מבחינתו. זה מה שמאפיין את ניהול המשק בשנה האחרונה ויש לי דוגמאות לכך:

"את תקציב המדינה תיכננו על בסיס תחזית צמיחה של 4%. רק לאחר שהביקורת גברה, נאות האוצר להפחית את התחזית ל-2% כשהיום כבר מדברים על כך שלא תהיה צמיחה כלל. זו הדרך הקלה, כי יש הרבה עוגה לחלק וזה טוב מבחינה פוליטית".

ומה לגבי הקיצוץ שנעשה בתקציב?

"לקצץ 6 מיליארד שקל זו הצלחה מסוימת, אבל כבר אז ידעו שצריך קיצוץ נוסף. והנה היום מדברים על קיצוץ של 10 מיליארד שקל, 2 מיליארד שקל מתוכם לצורך מימון מבצע חומת מגן ודרישות מערכת הביטחון. בימים האחרונים משרד האוצר מכין אותנו לתוכנית כלכלית חדשה שבמרכזה גזירות חדשות והגדלת נטל המס, תוך ניצול המצב הביטחוני הקשה לתרומה פטריוטית של הציבור. הם לא מספרים כי רק חמישית מסכום זה מיועדת לחור שנוצר בעקבות המצב החדש והיתרה בוזבזה עוד לפני זה. שוב הולכים בדרך הקלה".

אז מה עושים?

"הבעיה העיקרית כיום היא מבנה המשטר והמצב הפוליטי. ממשלות מכהנות כאן בממוצע למשך שנתיים ולאף שר אוצר אין רצון לבצע תכנון אסטרטגי לטווח ארוך. מה שחשוב זו ההישרדות הפוליטית, איך לעבור בשלום את הקדנציה. במקום לפנות לציבור שיתרום שוב ולהכביד את נטל המס, צריכים ראשי המדינה לבוא לשותפים הקואליציוניים ולהגיד להם לתת את חלקם: קיצוץ עמוק בתשלומי ההעברה שלא תורמים דבר לצמיחה, להפחית את השכר במגזר הציבורי ולבטל את החוקים הפרטיים. לא עושים זאת כי כולם רוצים לשרוד, כולל הלוביסטים של אותם חוקים. הפתרון של הגדלת נטל המס זו קטסטרופה. הרי ישראל כבר היום היא מהמובילות בעולם בשיעור המס המוטל על אזרחיה והמשק נתון במיתון. העלאת שיעור המס תפגע עוד יותר בצמיחה ותבריח כספים לחו"ל, הצריכה תואט והמיתון יעמיק.

"אתן לך עוד דוגמה לקוצר הראות באוצר. היום מתעסקים שם בוועדה המייעצת לבנק ישראל. זה חשוב בפני עצמו אבל בים הנושאים שהאוצר צריך לטפל זה בוודאי לא הזמן. מדובר בפגיעה אפשרית בעצמאות בנק ישראל שיכולה להיראות רע מאוד בעיני משקיעים זרים ומדרגי האשראי בחו"ל, שמהם קיבלה לאחרונה ישראל אזהרה שמשולה בעיני לכרטיס צהוב. הם עוקבים אחרינו ורוצים לראות משמעת תקציבית, בוודאי לא פגיעה בעצמאות בנק ישראל. לטעמי מדובר בהחלטה שטוב שתתקבל כהחלטה משותפת ולא ככזו שבה הכניעו את בנק ישראל. זה לא טוב אף פעם ובוודאי שלא היום, כשהיציבות הפיננסית והריבית במשק הן מהדברים הטובים הבודדים בתוך כל הרע".

אלביט הדמיה בוחנת השקעות נדל"ן בישראל?

"נשקיע בארץ כשיתקיימו שני דברים הכרחיים. כשתנאי המקרו והסביבה העיסקית יהיו נאותים, שזה תפקיד הממשלה וכשהבירוקרטיה תצטמצם והמדינה תהפוך ליותר מפרגנת. כשאני נוסע עם מוטי למזרח אירופה אני פשוט משתומם. הקמת מרכז מסחרי, אורכת בין שישה ל-12 חודשים. תגיד לי כמה זמן זה היה לוקח בארץ. יותר מכך, מפרגנים שם למוטי על ההצלחות שלו, שעוזרות למדינות השונות. אני יכול רק לקוות שתנאים כאלה ישררו גם במדינתנו".

גם ההשקעה במזרח אירופה אינה נטולת סיכונים.

"אני לא רואה שום סכנה. מזרח אירופה מתקדמת, המשטרים יציבים וזה עניין של זמן עד שהמדינות שם יצטרפו, כל אחת בתורה, לשוק האירופי המשותף. אנחנו פועלים במדינות שהצמיחה השנתית הממוצעת בהן היא 5% ושרמת הסיכון שם לא גבוהה כמו שנדמה לעומת התשואות הגבוהות שניתן לקבל". ֲ