תסקיר ההשפעות של קו הרכבת ת"א-ירושלים: יש מקום למקצה שיפורים

כבר מקריאה ראשונה עולה, כי תסקיר ההשפעה לקטע הרכבת שבין נתב"ג לירושלים אינו דן בסוגיית שפכי עפר, ומזניח לחלוטין את נושא החשמל

הסכמה אחת ויחידה יש בקרב כל קשת התכנון במחוז ירושלים ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין פרויקט הרכבת מתל-אביב לירושלים: הצורך המיידי בה. מיידי כבר לא יהיה.

על הצורך הקריטי וההפקרות בקידום הפרויקט במשך שנים יש הסכמה חד משמעית אפילו בין פוליטיקאים לאנשי המקצוע. הבעיה המרכזית של הפרויקט היא, שפה נגמרת ההסכמה וכאן מתחילים חילוקי דעות קיצוניים. חילוקי הדעות בהליכי תכנון בכלל, שגם כך הם איטיים ומסורבלים, הם סדרת גולים עצמיים של היוזמים לפרויקט. אי ההסכמות בעיקר ואי העמדת הפרויקט בראש סדר העדיפויות של רכבת ישראל הם הגורמים העיקריים שמשאירים את ירושלים, בירת ישראל, ללא חיבור מסילתי ראוי.

תוואי הרכבת הוא אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת. אומנם שר התחבורה, אפרים סנה, בחר לקדם את חלופה A (חלופה המחברת את ירושלים דרך מודיעין ונתב"ג) אך הוויכוחים על התוואי טרם נפתר. אחד הבכירים המקורבים לפרויקט אמר ל"גלובס", כי אין סיכוי שחלופה A תצא בסופו של דבר אל הפועל."

משרד התחבורה מקדם בכל מקרה את חלופה A, למרות ריבוי הדעות וההתנגדות. באיחור כאוב החלו לקדם את הקו מבחינה סטטוטורית, הליך שאמור להסתיים, על-פי התסריט הכי אופטימי, רק בשנת 2006 והפעלת הרכבת ב-2009. זהו הלו"ז שהציג לאחרונה מנכ"ל הרכבת, יוסי שניר. על הפרק עומד היום תסקיר השפעה על הסביבה שעוד בטרם פורסם ונלמד כראוי יש עליו כבר ביקורת רחבה. שלב זה נראה כמו עוד הליך איטי המאפיין את כל הפרויקט.

התסקיר שהוכן על-ידי אנוש מערכות סביבתיות מתייחס לקטע הרכבת שבין נתב"ג לירושלים, באורך של 42 ק"מ. תוואי המסילה חוצה ברובו שטחים פתוחים, חקלאיים ועובר בסמוך לשטחי מגורים ותעשייה. חלק לא מבוטל מהשטחים עובר באזורים בעלי רגישות נופית גבוהה מאוד, בשל ריבוי היערות והגנים לאומיים.

התסקיר, לפחות למראית עין, נראה מקיף ורציני, אך כבר מקריאה ראשונה נראה שיזדקק להשלמות אקוטיות.

כך, למשל, התסקיר לא דן בסוגיית שפכי עפר. העבודות המתוכננות יצברו 2 מיליון קוב עפר (תוצר לוואי של פיתוח ירושלים בשנתיים), רק בשליש מהשפכים ייעשה שימוש ואין פתרון ליתר.

נושא החשמל מוזנח לגמרי. למעט העובדה שבקו זה תפעל בעתיד רכבת חשמלית, חסרים נתונים קרדינלים: מערכת החשמל, טחנות טרנספורמציה וכו'. נושאים אלה מהווים פרויקטים מיוחדים ומורכבים בפני עצמם. נושא זה מוזנח, כיוון שאין תוכנית אב לנושא חשמל. גם בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים התעוררה בעיה סביב נושא החשמל והתקיים ויכוח מתמשך לגבי איך ואיפה יוקמו התחנות המשנה.

דווקא בפרויקט לאומי בדרגה הראשונה ובחשיבות עליונה, הציפייה מכל הנוגעים בדבר היא לפשט, לזרז ולעבוד ביסודיות. כל נושא פתוח שלא מטופל באופן מקצועי "תוקע" את התוכנית לזמן נוסף ויקר. קצת קשה בשלב זה למצוא אשם באיטיות הבלתי נסבלת, ואין גם אף אחד שייקח אחריות.

הגישה לירושלים, שוב נזכיר, בירת ישראל, היא תעודת עניות למשרד התחבורה, רכבת ישראל ועיריית ירושלים. הצהרות של פוליטיקאים על החשיבות הגבוהה של הפרויקט היא יפה וכנה, אך מכאן ועד לגזירת הסרט - הפעולה החביבה עליהם - הדרך רחוקה, ואף בלתי נראית בשלב זה.