מניית דניה-סיבוס היא האטרקטיבית ביותר מבין מניות חברות הקבלנות שנסחרות בבורסה
המקומית - כך מעריך אלכס רבינוביץ, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות איפקס.
דניה-סיבוס היא למעשה המבצעת הקבלנית הראשית של החברה האם אפריקה-ישראל ויש
לה זכות ראשונים על כל הפרויקטים של אפריקה-ישראל. במקביל, היא התרחבה, בעיקר
בשנים האחרונות, והחלה לבצע עבודות גם ליזמים חיצוניים. ברבעון האחרון אשתקד
כ-48% מהכנסותיה שהסתכמו בכ-240 מיליון שקל הגיעו מעבודות לחיצוניים.
הכנסות דניה בשנת 2001 כולה הסתכמו בכ-925 מיליון שקל, לעומת כ-876 מיליון
שקל בשנת 2000, והרווח גדל בכ-10% ל-44.8 מיליון שקל. "המחזור של החברה גדל
בהתמדה מידי רבעון ברבעון על פני השנה", מוסיף רבינוביץ, "וזאת למרות ההאטה
בענף הבנייה, שהתבטאה בירידה בהתחלות בנייה למגזר הפרטי, הממשלתי וכן התעשייתי.
"במהלך הרבעון השלישי הפעילה הנהלת החברה תוכנית התייעלות, שבאה לידי ביטוי
כבר ברבעון הרביעי, אבל תשפיע יותר בשנה הנוכחית. הנהלת החברה פשוט החליטה,
שלאור המצב היא מעוניינת לקצץ את עודף השומנים שיש לה, למרות שאין לה הרבה,
וכן לבחון מחדש את הפרויקטים שהיא נכנסה אליהם".
רבינוביץ מעריך, שלמרות המצב הכלכלי-בטחוני, תצליח דניה לצמוח גם בשנה הנוכחית:
"אנחנו לא נראה צמיחה דו ספרתית, אבל בהחלט החברה תוכל לצמוח בכ-4%-3% בהכנסות
וברווחים".
גם שיעורי הרווחיות בפרויקטים צפויים, לדעת רבינוביץ, להשאר גבוהים. שיעור
הרווח של החברה הוא כ-5% מסך ההכנסות, וביחס לחברות קבלניות אחרות, לרבות המתחרה
הגדולה, סולל-בונה, מדובר על רווחיות בהחלט גבוהה. "אני חושב ששיעורי הרווח
יישמרו", טוען רבינוביץ, "מכיוון שהחברה לא נכנסת לפרויקטים עם שיעורי רווחיות
נמוכים. זאת אסטרטגיה שהם בחרו בה וכבר שנים הם דבקים בה. ובכלל, היתרונות
הגדולים של החברה הם בעיקר בצד הניהולי. החברה מנוהלת באופן הרבה יותר יעיל
מחברות אחרות בתחום, ולכן היא גם מצליחה לשמור על רווחיות יחסית נאה. הנהלת
החברה גם לא התפתתה להתרחב לתחומים אחרים. יש הרבה קבלנים שסוטים לצדדים כדי
להגדיל את הכנסותיהם, למרות שהם אינם מבינים בתחומים החדשים, ואילו בדניה החליטו
להתמקד בתחום הבסיסי - ביצוע עבודות קבלנות.
"מעבר לזה הם פעילים גם בביצוע עבודות תשתית, אבל פחות מאשר סולל-בונה. בתחום
התשתית הרווחיות נמוכה יותר וזאת, בין השאר, הסיבה לרווחיות המשופרת של דניה
על פני סולל-בונה. בפועל, למרות שסולל-בונה מוכרת פי 2.5 מאשר דניה, היא מרוויחה
פחות.
"יתרון נוסף של דניה הוא כמובן הקשר לאפריקה-ישראל. קשר זה הביא לדניה את העבודה
בכביש חוצה ישראל. דניה מבצעת כשליש מהעבודה, וסולל-בונה, שהיא מקבוצת שיכון
ובינוי, עושה שליש נוסף. יתרת העבודה בפרויקט מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל, מתוך
כ-3.4 מיליארד שקל. זה מבטיח לדניה הכנסות של כ-290 מיליון שקל לשנה בכל אחת
משלוש השנים הבאות".
כביש חוצה ישראל הוא אולי הפרויקט הגדול ביותר בצבר של דניה, אבל במהלך שנת
2001 זכתה דניה בעבודות בהיקף העולה על 800 מיליון שקל וצבר העבודות לביצוע
שלה עומד על כ-2.1 מיליארד שקל.
עם זאת, לא הכל ורוד. "משרד העבודה הגביל את כמות העובדים הזרים המועסקים בענף
הבנייה, וזה יוצר בעיה גדולה לחברות הקבלנות", מסביר רבינוביץ. "כמות ההיתרים
יורדת, ובפועל עובדים זרים שיצאו לחופשה בארצות מוצאן לא יכולים לחזור.
"המשמעות היא עיכוב של עבודות ויקור העלויות. חוץ מזה, מכרזים של מוסדות הקשורים
למדינה מחייבים העסקה של עובדים ישראלים. כלומר, במכרזים אלה המחירים יהיו
גבוהים יותר".
- לפיחות בשער השקל תהיה השפעה על החברה?
רבינוביץ: "החברה נוקטת בהגנות. כל ההוצאות שנקובות בדולרים מוגנות ע"י נגזרים
פיננסיים. בעבר פיחותים לא השפיעו על החברה וצפוי שגם הפעם לא, אם כי, הפיחותים
עכשיו חדים יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
