דילמת הנדל"ן של נוחי דנקנר

אי.די.בי פיתוח החליטה לפני שנה למכור את אזורים, ונתנה הסברים שונים לכך. הסיבה העיקרית, שלא פורסמה בזמנו, היתה שסך האשראי שמקבלת אי.די.בי מהבנקים למימון הפעילות של החברה לנכסים ושל אזורים, חורג ממגבלת לווה בודד, כפי שקבע בנק ישראל.

אי.די.בי הבינה, שהיא חייבת למכור אחת משתי חברות הנדל"ן שלה. משיקולים שלה, בחרה אי.די.בי למכור את אזורים - אך נכשלה. נכון להיום, אי.די.בי היא עדיין החברה-האם של שתי חברות הנדל"ן, עם אותו סיפור של מגבלת לווה בודד. אלא שתחת הבעלות של גנדן, תהיה התמונה שונה לחלוטין: גנדן תהיה הבעלים של ארבע קבוצות נדל"ן, כולל גנדן נדל"ן וחברת נכסי אזורים.

גנדן שותפה בשיעורים של 100%-33% בשורת פרויקטים לבנייה למגורים, וכן היא בעלת 50% בפאואר סנטר בנתניה, 40% בפאואר סנטר בירושלים ו-50% בפרויקט מתוכנן של נכסים מניבים ברעננה. נוחי דנקנר ושותפיו יצטרכו לשקול האם בכוונתם להחזיק בבעלות על כל שלוש חברות הנדל"ן, ומה יהיו הסדרי האשראי שייקבעו עם הבנקים.

הפתרון המתבקש הפשוט ביותר הוא למזג את שלוש החברות לחברה אחת, עם שני אגפים - אגף הבנייה למגורים, שיכלול את רוב עסקי גנדן נדל"ן ואת עיקר העסקים של אזורים; ואגף הנכסים המניבים, שיכלול את הפרויקטים של גנדן נדל"ן שצוינו, את נכסי אזורים וכמה נכסים מניבים של אזורים. אולם ייתכן מאוד שפתרון זה איננו ישים במצב הנוכחי במשק, כאשר הנדל"ן נמצא במשבר עמוק. סביר להניח שנוחי דנקנר יחליט שאין לו עניין להחזיק בארבע חברות נדל"ן, והוא ימכור אחת מהן.

מכיוון שאין לדנקנר כל כוונה למכור את השקעותיו הבסיסיות בגנדן נדל"ן, ומכיוון שהוא קנה את נכסי אזורים כדי לפתח אותה ולא כדי למכור אותה, סביר להניח שהוא יבקש למכור אחת משתי חברות הנדל"ן של אי.די.בי - החברה לנכסים או אזורים. מי שמכיר את מצב הרווחיות והעסקים של שתי החברות יגיע למסקנה הפשוטה, שעדיף לגנדן למכור את אזורים, ולהישאר עם נכסים ובניין.

כאן קיימת כמובן בעיה נוספת: בתנאי השוק של היום, קשה מאוד להשיג קונה לאזורים במחיר קבוע. אי.די.בי ניסתה למכור בשנה האחרונה את מניותיה באזורים ב-220 מיליון דולר, אך לא מצאה קונה. חברות שונות הציעו בעד החברה 180-170 מיליון דולר. מצב השוק לא השתפר בינתיים. אבל ייתכן שגנדן תעדיף למכור בזול, ובלבד להקטין את מעורבותה העשויה להתגלות כעמוקה מדי בענף הנדל"ן.