כך גנבו בנק בישראל

חשיפת מעילת הענק בבנק למסחר, עשויה להניב שתי תוצאות חיוביות, מבחינת המשטרה: מעצרם של כמה מבכירי השוק האפור, יביא לפגיעה קשה במנגנון הבנקים וההלוואות במגזר, שם צפויים קשיי נזילות כבר בימים הקרובים; ובמקביל למאמצי המשטרה למוטט את הענף, יתחילו החוקרים באיסוף הראיות לגיבוש תיק בעבירות הלבנת הון, שיהיה לאחד הגדולים בעולם בשנים אחרונות. עובדה זו, עשויה לסייע לישראל בתחינותיה לצאת מהרשימה השחורה של המדינות שאינן נלחמות בתופעת ההלבנה.

"הגיע הזמן לחסל אחת ולתמיד את תעשיית ההון שמגלגל השוק האפור", אומר ל"גלובס" אחד מחוקרי הפרשה, משפט שמעיד אולי על כוונות המשטרה בתיק.

כיצד התוודתה החשודה?

ביום ה' בצהריים צלצל הטלפון במשרדו של מנכ"ל הבנק למסחר, משה ליבוביץ', אז עוד מנהלו של בנק פתוח ופעיל. על הקו היה רפ"ק אריה אידלמן, ממפלג ההונאה של משטרת תל-אביב. כעבור שעה קלה, התייצב ליבוביץ' במשרדי המשטרה, מרחק מאות מטרים מסניף הבנק ברחוב לילנבלום, כדי לשמוע את בשורת האיוב על התמוטטות הבנק בראשו עמד. תגובתו הראשונה, מעידים חוקרי המשטרה, היתה "לא יכול להיות".

אסתר (אתי) אלון, החשודה העיקרית בפרשה, התקבלה במשטרה כמו עוד אחת מה"תמהונים" שמגיעים מדי יום, להתוודות על מעשי הונאה. הפקפוק בסיפורה האישי גבר עוד יותר, כאשר נקבה בסכום המעילה: 250 מיליון שקל, סכום דמיוני עבור חוקרי המשטרה בישראל. החוקרים, בראשותו של ראש המפלג, סנ"צ מיכאל מובשוביץ, נאותו לשמוע את סיפורה, וככל שנקפו הדקות נוכחו לדעת שבידיהם אחת מפרשיות ההונאה הגדולות בתולדות המדינה.

חוקרי ההונאה נאספו בקומת היחידה, והחלו באיסוף חומר החקירה לקראת המעצרים, שתוכננו לצאת לפועל לפנות בוקר. אחד החוקרים, פקד אלישע קוגן, אף הוזעק מנופש באילת. למחרת, בשעה 6:00 בבוקר, כבר התדפק על דלתו של אחד החשודים כשבידו צו מעצר וחיפוש.

"היום גנבו בנק בישראל", קבע מובשוביץ, כשהתבררו ממדי המעילה. במשך שעות ארוכות סיפרה אתי אלון, בקור רוח, כיצד גנבה רבע מיליארד שקל, במשך חמש שנים, מבלי שאף אחד - לא הממונים עליה ולא מאות הלקוחות - הבחין ולו בשקל אחד שנגרע מחשבונות הבנק.

בשעות הערב הובאה אלון לסניף הבנק, כדי להסביר את שיטת המעילה למנהליה ולאנשי המפקח על הבנקים, שכבר החלו לעבור על פירוט החשבונות. כל הלילה נמשכו הבדיקות, עד שאומת סכום המעילה. עד מהרה הגיעו לבנק גם בעלי המניות והדירקטורים.

"במשך שנים שילמתי מיליונים למבקרי פנים, למבקרי חוץ ולרואי חשבון, ומה יצא לי מזה?", הלין שמיל ובר, בעל השליטה בבנק, בפני מובשוביץ. "חבל ששילמת. התוצאה היא אותה תוצאה", השיב השני. והמנכ"ל ליבוביץ', אוחז בראשו, נדרש כל הלילה להשיב לשאלות הבעלים, כיצד "גנבו" את הבנק מתחת לאפו.

כיצד התבצעה המעילה?

אחיה של אלון, עופר מקסימוב, מוגדר על ידי חוקרי המשטרה כאחד המהמרים ה"כבדים" בישראל, ונחשב כמהמר "כבד" גם בסטנדרטים עולמיים. חובותיו לשוק האפור מוערכים בקרוב ל-500 מיליון שקל. על פי אחת ההערכות, גם לאחר ששילם לכאורה 250 מיליון לנושיו, נותר מקסימוב חייב לפחות 120 מיליון שקל נוספים, בריבית רצחנית של עשרות אחוזים בחודש.

מאז 1997, לפי החשד, משלמת אתי אלון את חובות ההימורים של אחיה. בשלב הראשון היא מימנה את אחיה מכיסה. כשהחובות החלו לטפוח, שוכנעה על ידו להתחיל לנצל את עבודתה בבנק למסחר. בשלב הראשון נהגה, כך נחשד, לשבור תוכניות חיסכון ופיקדונות שקליים של לקוחותיה, ולהעבירם לבעלי החוב בשוק האפור.

הכסף הועבר בדרכים שונות. בחלק מהמקרים היא הנפיקה המחאות בנקאיות. בהזדמנויות אחרות, הוציאה המחאות על שמותיהם של הלקוחות, שהוסבו והועברו לניכוי בשוק האפור. השליח, על פי החשד, היה אביה, אביגדור מקסימוב, שאף נהג, לטענת החוקרים, לחתום על הסבת ההמחאות, בטרם נמסרו ל"בנקים" של השוק האפור. אלון חשודה שהוציאה בדרך זו עשרות מיליוני שקלים, מבלי שאף אחד מלקוחותיה הבחין בכך. בתחילה עוד ניסתה אלון להחזיר את הכסף, אך הפסיקה כעבור זמן קצר, כשהסכומים תפחו.

החוקרים, בראשותם של אידלמן ופקד דודי בר, העידו כי עיינו בפירוטי חשבונות של לקוחות, אשר לטענתם לא הבחינו במאות אלפים ומיליוני שקלים, שהתאדו מחשבונותיהם. במשטרה מעריכים כי אופיו המיוחד של הבנק, הוא שסייע בידיה של אלון. עיקר החשבונות בבנק הופקדו להשקעה בשל התנאים האטרקטיביים שהציע, ולא כחשבונות נזילים. שלא כמו בבנקים אחרים, הלקוחות לא יכלו לגשת למסוף מידע ממושב ולברר את יתרתם. השליטה על הדו"חות הכספיים היתה, איפוא, בשליטתה הבלעדית של אלון.

בשלב הבא, לפי החשד, כשהיקף המעילה לא הספיק, שיפרה אלון את שיטת המעילה, וכהגדרת חוקרי המשטרה "הקימה בנק בתוך בנק". היא פתחה "חשבונות בלון", כפי שהם נקראים בעגה המקצועית. כלומר, לצד כל חשבון של לקוחותיה, פתחה אלון לכאורה חשבון פיקטיבי מקביל. באמצעות חשבונות אלה, נחשד כי נהגה לקחת הלוואות בסכומי עתק, כאשר הביטחונות שהעמידה להלוואות היו הבטוחות והנכסים שהעמידו בעלי החשבונות האמיתיים. לדוגמה, על בטוחה של 15 מיליון שהעמיד לבנק לקוח, לקחה אלון, כך נחשד, הלוואה בסכום מקביל.

ההלוואות נלקחו כביכול על ידי הלקוחות הווירטואלים שהמציאה. בפועל, העבירה אלון את הכסף בהמחאות בנקאיות שהעבירה ללקוחות, ושהגיעו לבסוף לידי מנכי ההמחאות בשוק האפור. מיליוני שקלים הועברו בדרך זו.

בסך הכל, לפי החשד, הצליחה החשודה להוציא מהבנק כ-150 מיליון שקל עד שנת 2001, ועוד כ-100 מיליון שקל במהלך שנה זו. רק בחודשיים האחרונים, רוקנה אלון, לכאורה, 50 מיליון שקל מחשבונות הבנק. אלון הודתה שהוציאה כספים מחשבונות 300 מתוך 450 לקוחות הבנק.

למה היא עשתה את זה?

תלוי את מי שואלים. אלון טענה, כאמור, שביקשה להוציא את אחיה מהחובות הכבדים אליהם נקלע. היא טענה שקיבלה לאחרונה מסרים לפיהם אחיה - השוהה באירופה מאז עזב את הארץ בחודש פברואר - נחטף ומוחזק בידי נושיו בניגוד לרצונו. היא טענה שמאז נחטף אחיה, היא נדרשה להעביר עשרות מיליוני שקלים לגורמי השוק האפור, כדי לשחררו.

במשטרה לא מקבלים את גירסתה של אלון, ועם זאת סבורים כי היא איננה זו שהמציאה את סיפור הכיסוי. ההערכה היא שאלון נפלה קורבן לסחיטה רגשית מצד אחיה ואביה. על פי גירסה אחת, עופר מקסימוב, שנקלע לצרות והיה נתון ללחצים ואיומים כבדים מצד נושיו בשוק האפור, פנה כמפלט אחרון לאחותו וסחט ממנה את עזרתה. גירסה זו היא הפחות סבירה להערכת החוקרים. האפשרות השנייה, בה מצדדת המשטרה, היא שמקסימוב לא היה כל-כך מסכן, כפי שתיארה אותו אתי אלון.

לפי הערכה זו, מקסימוב ואביו עשו לכאורה יד אחת עם גורמי השוק האפור, לכיסוי החובות באמצעות אלון. על פי החשד, הם הפעילו עליה לחץ נפשי כבד, והובילו אותה לבצע את המעילה. "תפסו פרה וחלבו אותה", הגדירו זאת במשטרה. חוקרי הונאה ותיקים מספרים כי המניפולציה שהופעלה כביכול על אלון, היא דפוס פעולה אופייני לשוק האפור.

באשר לחטיפתו כביכול של מקסימוב בחו"ל, במשטרה מעריכים שגם היא הומצאה במטרה להדק את הלחץ על אלון להרחיב את מעשי המעילה.

אגב, בניגוד לטענת אלון, לא כל הכספים נועדו לכיסוי חובות אחיה. לפי החשד, הגיעו כמה מיליוני שקלים לרשותה שלה, ועוד כמה מאות אלפים הועברו לכאורה לזכות חנות הירקות של אביה בחולון.

למה אלון בחרה להודות?

ההלוואות שנטלה אלון, לכאורה, גרמו לחריגה גדולה מאוד בחשבון הבנק למסחר בבנק ישראל, גם ביחס להיקף ההשקעות הכולל בבנק. במהלך השבוע שעבר, הגיעו אנשי המפקח על הבנקים לסניף הבנק, וביקשו לערוך בו ביקורת יסודית, כדי לברר את פשר החריגה. עוד בטרם נחשפה המעילה, הרגישה אלון שהטבעת מתהדקת סביב צווארה. כאמור, ביום ה' בצהריים היא "נמלטה" מהסניף, ופנתה למשרדו של עו"ד בני נהרי. יחד עמו, המשיכה בדרכה להתוודות במשטרה.

לדברי חוקרי הפרשה, הלחץ המצטבר והחשש שלא תצליח להסתיר עוד את המעילה, הביאו אותה לחשוף את הסיפור.

מי החשודים האחרים בפרשה?

אלון מסרה בחקירתה רשימות, ובהם שמות של המעורבים הנוספים בפרשה, אליהם העבירה את כספי הבנק. ארבעה חשודים, מבין אלה השוהים בארץ, נעצרו ביום ו' לפנות בוקר, בחסות צו איסור הפרסום שהוציא בית המשפט, לבקשת המשטרה.

הבכיר מבין החשודים הוא בני רביזדה, מרחוב אחד העם באזור, בעל חברה מוכרת לניכוי המחאות. במשטרה טוענים שרביזדה הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר בשוק האפור בישראל. לדבריהם, הוא מנהל "בנק" בשוק האפור, דרכו עוברות אלפי המחאות מדי שבוע. בבית המשפט טענו החוקרים, קוגן ופקד לילית טייבר, שרביזדה הודה בחקירתו כי קיבל יותר מ-100 מיליון שקל מעופר מקסימוב ואביו, סכומים שהועברו בהזדמנויות רבות בהמחאות, העברות בנקאיות והמחאות בנקאיות.

בדיון להערכת מעצרו, בבית משפט השלום בתל-אביב, שהתקיים ביום ו' האחרון, טען סנגורו כי רביזדה מגלגל מחזורי כספים בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה. רביזדה מוכר היטב למשטרה. במהלך השנים נעשו כמה ניסיונות מצד המשטרה ומס ההכנסה "להפיל" אותו - אך ללא הצלחה. במשטרה טוענים בין השאר, שרביזדה חשוד כי היה אחד הגורמים המרכזיים להתמוטטות חברת הביטוח הסנה בתחילת שנות ה-90.

החשוד השני בפרשה הוא אביגדור מקסימוב, מרחוב ויצמן בחולון, אביהם של בעל החוב עופר מקסימוב, ועובדת הבנק והחשודה המרכזית, אתי אלון. הוא חשוד שהיה השליח שהעביר את ההמחאות מביתו לבעלי החוב של בנו. לטענת המשטרה, נהג רביזדה להעביר סכומי כסף אדירים למנכי המחאות, כשהוא מזייף את חתימות ההסבה של לקוחות הבנק.

שני החשודים הנוספים שהובאו לבית המשפט, הם חנה חסון, מרחוב ימית בראשון לציון, ואהרון אוהב-ציון. על פי החשד, לחשבונותיהם של השניים הועברו מיליוני שקלים מכספי הבנק למסחר. בחשבונה של חסון הופקדו, לטענת המשטרה, 7 מיליון שקל. בחשבונו של בעלה, השוהה בחו"ל, הופקדו על פי החשד 30 מיליון שקל נוספים. הבעל צפוי לשוב היום לישראל, ולהסגיר עצמו לידי המשטרה. במשטרה מצפים לנחיתתם בארץ בימים הקרובים של מעורבים נוספים בקבלת הכספים הגנובים.

עופר מקסימוב, מולידה של הפרשה, טרם אותר. בסוף השבוע מיהרה המשטרה להעביר "הודעה אדומה" לאינטרפול, בבקשת סיוע באיתורו. בימים הקרובים, יוצא נגדו גם צו מעצר בינלאומי. מקסימוב עזב את הארץ בחודש פברואר האחרון, ומאז הוא מתגורר ככל הנראה באירופה. בהיעדר ידיעות קונקרטיות על חטיפתו כביכול, ההערכה היא שהוא שוהה בצרפת או באחת ממדינות מזרח אירופה.

איפה הכסף?

במהלך המעצרים שביצעה המשטרה, שעות ספורות לאחר שהתגלתה המעילה, הצליחו החוקרים לשים את ידם על 5 מיליון שקל, מתוך 250 המיליון שנגנבו. המשטרה קיבלה מאלון ומהבנק למסחר את רשימות האנשים אליהם הועברו הכספים. ההערכה היא, שמרבית הכסף הולבן, והחליף כמה ידיים בשוק האפור, דבר שהופך את הסיכויים להחזיר את הכסף לאפסיים.

גורמי מקצוע בתחום, מעריכים שהכסף הושקע בשני אפיקים אפשריים. יתכן שחלקו הוצא מהארץ, אולם בהיעדר מערכת אפקטיבית לאיתור תנועות כספים מולבנים, יתכן גם שעיקר הכסף נשאר בארץ, ומשמש למימון הלוואות למגזר העסקי. לדברי הגורמים, ניתן לקשור את המעילה למשבר החמור במשק הישראלי, שיצר בשנתיים האחרונות מחסור אדיר במזומנים עבור מאות חברות ובתי עסק. כתוצאה מכך, הם הפסיקו לכסות תשלומים לספקים. במקביל, הקשיחו הבנקים את התנאים למתן הלוואות לעסקים. ההערכה היא שרבים מהם פנו לשוק האפור, כמפלט אחרון.

האם זו הכרזת מלחמה על השוק האפור?

במשך שנים רבות נכנעת המשטרה, בהיעדר אמצעים וכוח הרתעה, לכוחות השוק האפור, שהפך למובן מאליו במשק הישראלי. במשטרה מתכוונים כעת להעמיק את החקירה, במטרה למוטט את השוק - או לפחות לפגוע בו עד כמה שניתן. "השוק האפור הוא מבחינתנו הסיפור החשוב והמעניין", אומר אחד החוקרים, "כל כספי המעילה הלכו לשוק האפור, והשאלה היא מה צריכים לעשות עם השוק הזה, עד כמה הוא יכול לכבס והלבין כביסה מלוכלכת. הגיע הזמן לשים קץ לדבר הזה".

במשטרה מעוניינים להפוך את סיפור המעילה שהתגלגל לידיהם, לאחד מתיקי הלבנת ההון הגדולים שטופלו בעולם בשנים האחרונות. צוות הלבנת ההון באגף המודיעין החל הבוקר לבחון את ממצאי החקירה עד כה, במטרה להרכיב תשתית ראייתית להעמדתם לדין של המעורבים בעבירות של הלבנת הון.

עד כה, לא גילתה המשטרה עדויות לתנועות כספים סיבוביות, שמהוות לכאורה עבירה על חוק איסור הלבנת ההון - למעט העברות הכספים הישירות שביצעה אלון מחשבונות הבנק לגורמי השוק האפור. אולם ההערכה היא שהעמקת החקירה תחשוף את התנועות הללו. במקרה זה, יכולות עבירות ההימורים לכאורה של עופר מקסימוב, לשמש עבירת מקור להלבנת סכומי הכסף הגדולים.