משכון רשום מול עיקול

רישום המשכון הנוסף, לאחר שכבר הוטל עיקול על הנכס, אינו מעלה ואינו מוריד

מה דינו של צו עיקול על נכס, שלגביו נרשם משכון טרם צו העיקול, אולם תקופת המשכון נסתיימה? ביהמ"ש קובע, שצו העיקול גובר על המשכון, וזאת גם אם לאחר מכן נרשם משכון חדש על הנכס.

ברנרד ארז (להלן: "החייב") שיעבד לטובת ארז רן (להלן: "ארז") את המטלטלין שבביתו, בגין חוב שחייב החייב לארז. בדבר שיעבוד זה נרשמה ביום 28.9.00 הודעת משכון לטובת ארז ברשם המשכונות, שתוקפה היה עד ליום 28.9.01.

ביום 8.2.01 הוצא צו עיקול לטובת חברת פרפלסט בע"מ (להלן: "פרפלסט") על המטלטלין של החייב.

ארז הגיש המרצת פתיחה לבית משפט השלום בת"א, ובה עתר למתן סעד הצהרתי ולפיו צו העיקול בטל, או לחילופין להצהיר כי ארז זכאי להיפרע ראשון מכספי מימוש המטלטלין. התובענה נדונה בפני השופטת ורדינה סימון.

פרלפסט הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף, מהטעם שהמרצת הפתיחה בתיק זה מבוססת על הודעת משכון רשום, שפג תוקפה ביום 28.9.01, וכי לכן העיקול, שהוטל על מטלטלי החייב, גובר על המשכון, שרישום לגביו נמחק, ולכן העיקול תופס.

בקשה זו - קובעת השופטת סימון - עניינה התחרות שבין זכותו של בעל משכון רשום על נכס, לבין זכותו של מי שלבקשתו הוטל עיקול על אותו נכס.

סעיף 3 לחוק המשכון תשכ"ז - 1967 קובע:

"(א) משכון נוצר בהסכם בין החייב לנושה. (ב) הגבלה או תנאי החלים לפי דין או הסכם על העברת בעלות בנכס יחולו גם על מישכונו".

אולם, תוקפו של המשכון כלפי צד ג' חל בהתאם לסעיף 4 (3) לחוק, הקובע:

"כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של משכון יפה - (3) בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור ובכל מקרה אחר - עם רישום המשכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המשכון יהיה כוחו של המשכון יפה ללא רישום".

במקרה שלפנינו, נרשמה הודעת המשכון לטובת המשיב קודם להוצאת צו העיקול. במקרה כזה גובר המשכון על העיקול, אולם העובדה, כשלעצמה, כי נכס מטלטלין מושכן לפלוני, לא מנעה את עיקול הנכס לטובת אדם אחר. כלומר: יכול שמטלטלין ימושכנו לטובת אדם אחד במועד מסוים, ויעוקלו לטובת אדם אחר במועד מאוחר יותר. כלומר, בעת שהמשכון, שנרשם לטובת ארז, היה בתוקף, זכאית היתה פרפלסט להטיל עיקול על אותם נכסים וכך אכן נעשה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי תוקף המשכון הראשון פג ביום 28 לספטמבר 2001. משפג תוקף רישום המשכון הראשון, פג תוקפו כלפי צדדים שלישיים, ולכן, החל מתאריך 28 בספטמבר 2001, בטל תוקף המשכון הרשום כלפי פרפלסט.

רישום המשכון הנוסף, לאחר שכבר הוטל עיקול על הנכס, אינו מעלה ואינו מוריד. יפים לענייננו דברי בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" עמ' 338:

"החוק מונע מישכון מטלטלין שעוקלו לפני המשכון, והדבר נלמד מהוראת סעיף 3(ב) לחוק המשכון. ההוראה קובעת, כי הגבלה או תנאי החלים, לפי דין או הסכם, על העברת בעלות בנכס יחולו גם על מישכונו. היכולת להעביר בעלות בנכס מעוקל נחסמת מכוחו של צו העיקול כשלעצמו, וכאמור: כאשר אין אפשרות להעביר בעלות, אין גם מקום למשכן את הנכס. ההלכה הפסוקה קבעה הוראה זו בסוגיה של מישכון מקרקעין (ע.א 743/81 בנק ברקליס דיסקונט נ' רוזנבוים ואח' פ"ד ל"ט (1) 12, 17), ונראה שניתן להקיש מהלכה זו גם על מישכון מטלטלין. החוק מונע מישכון מטלטלין שכבר היו מעוקלים לפני המשכון".

ובהמשך (עמ' 339):

"לא מועד יצירתו של המשכון קובע את זכות הקדימה של הנושה כלפי הנושים האחרים, אלא מועד רישומו של המשכון אצל רשם המשכונות. סעיף 3 לחוק המשכון קובע אמנם, כי משכון נוצר בהסכם בין החייב לנושה, אולם הוראתו של סעיף 4 (ג) לחוק המשכון קובעת, כי כלפי הנושים האחרים של החייב, יהיה כוחו של המשכון יפה רק עם רישומו אצל רשם המשכונות; ואם נרשם משכון לטובת נושה לאחר שניתן צו עיקול לטובתו של נושה אחר - אין לבעל המשכון זכות קדימה ביחס לעיקול (רע"א 4522/97 כהן נ' זר, דינים עליון נ"ג 881)".

התוצאה הסופית: הבקשה נתקבלה. התובענה נמחקה על הסף. ביהמ"ש קובע, כי המטלטלין מעוקלים לטובת פרפלסט, והמשכון, שנרשם בפעם השנייה, נרשם שלא כדין, ולכן בטל הוא.

ה.פ 176407/01, בימ"ש השלום בת"א.

השופטת: ורדינה סימון.