חמיצות במרתפי היין של בורדו

הכורמים המובילים בצרפת יוצאים בקמפיין פרסומי בחו"ל, לאחר ששמם הטוב נפגע בעקבות פרשיות של ספקולציות וזיופים. ארגונם ממליץ לחזור לאיכות הגבוהה של המותג המסורתי מלפני מאות שנים

רבים באירופה חושבים מיד על בורדו כאשר מזכירים בשיחה יינות צרפתיים, אבל הכורמים הצרפתים עצמם לא מסתפקים בהצלחותיהם בחו"ל. יצרני היין באיזור בורדו רוצים להכפיל את תקציב הפרסום שלהם, ולהשקיע בשנה הזאת 17 מיליון אירו בקמפיינים שמכוונים להגדיל את ייצוא המותג שלהם.

אף על פי כן, המשאבים של הצרפתים עדיין צנועים מול מתחריהם מקליפורניה, צ'ילה ואוסטרליה. חברת היינות האמריקנית הגדולה גאלו (Gallo) לבדה מקציבה סכום דומה לפרסום, ומוציאה למטרה זו בשוק הבריטי 3 מיליון אירו - פי שלושה מתקציב הפרסום של כורמי בורדו בבריטניה.

השיווק האגרסיבי של יקבי העולם החדש מתבסס על האיכות המשופרת של יינותיהם. מומחי היין הצרפתים אינם מזלזלים עוד במתחריהם.

למשל, היקב הגדול של חברת פנפולדס וויין האוסטרלית (Panfolds Wine), עם מסורת יותר ארוכה מבעלי אחוזות צרפתים רבים, היה אטרקציה בטעימות היין שנערכו בראשית האביב בפריז. האוסטרלים ניצלו את ההזדמנות להודיע על הזינוק שלהם בשוק הצרפתי, אם כי הם מתכוננים למכור לעת עתה במדינה זו רק אלפים ספורים של בקבוקים.

המתחרים מעבר לים חודרים למדינה ששרויה במשבר בתחום היינות, עקב פרשיות שנחשפו לאחרונה. בחודש מארס פורסם, שאחד הסוחרים הצרפתים מכר ללקוחותיו יין בורדו עם תווית מזויפת. סוחר אחר נכשל בעסקים ביין משנתון 2000 שהוגדר כמצוין, ונמכר במחיר יקר מדי. לפני כמה שבועות פתחה מחלקת המשטרה למניעת פשיעה כלכלית בחקירות נרחבות נגד חברת יינות בשם רושה קאפ דה ריב (Rocher Cap de Rive), בחשד למעשי הונאה הרפתקניים.

מאמצי הפרסום של מועצת יינות בורדו מכוונים, כנראה, בעיקר להזים ספקות בנוגע ליושרם המסחרי של המקצוענים הצרפתים. נוכח הפרשיות המביכות והלחץ מצד המתחרים, מתנהל במרכז האיזורי של בורדו דיון סביב איכות המותג. המטרה: לבלום את המגמה של קניית יינות מהעולם החדש (צפון אמריקה - המערכת) בשנים האחרונות עשו הרבה כורמים מבורדו ויתורים ניכרים כדי לספק את צרכיו של שוק הייצוא העיקרי - ארה"ב. רוב האמריקנים שותים את היין זמן קצר אחרי קנייתו, והם מעדיפים יינות פחות מתוחכמים ועתיקים. לפיכך שינו הכורמים הצרפתים את שיטותיהם המסורתיות שהתבססו על הבשלה ארוכת שנים בחביות, ורובם התחילו לייצר יינות אדומים שאפשר למזוג מהר מהבקבוק.

מעטים היו פיקחים כמו שאטו פאלמר (Chateau Palmer) הוותיק. היקב, שנמנה על המובילים באיזור בורדו, ארז מלכתחילה את התוצרת שנועדה לארה"ב בבקבוקים שנושאים את התווית "אלטר אגו" (Alter Ego), כדי לא לפגוע במותג המסורתי המשובח יותר.

יצרנים צרפתים אחרים לעומת זאת, נתנו ליין, על ידי שינוי בתערובת של הענבים, טעם מתוק עוד לפני המילוי בבקבוקים. השימוש בחביות מעץ מחומם הביא לאותה התוצאה.

כך ניסו הכורמים הצרפתים להרשים את אנשי המקצוע במכירות פומביות ראשונות, ולהשיג מחירים יותר טובים.

"אנחנו מחזיקים במרתפים שלנו עוד בקבוקים מלפני 30 ו-40 שנים", אומר מנהל שאטו דאלם (Chateau Dalem), אחוזת יינות שראשיתה לפני 400 שנים, שמייצאת כיום כחצי מתוצרתה. "הענף עצמו אשם בכך שיישר קו בשנים האחרונות עם דרישות המבקרים מארה"ב", אומרים שם.