ICTS: פרת המזומנים של הראל

כשמדברים על עזרא הראל מזכירים בעיקר את חברת רוגוזין, אבל העסק היותר משמעותי, היותר מוצלח אבל הפחות מדובר של הראל הוא ICTS שפועל בתחום האבטחה לשדות התעופה. סיפורה של החברה, והצלחתו הגדולה של הראל מתחילה הרחק בראשית שנות ה-70. אז, פיקח הראל על תהליכי הבדיקות הביטחוניות במסוף הנוסעים של נתב"ג כעבודה צדדית שנועדה לממן את לימודיו. החברה הוקמה בשנת 82' על ידי חמישה יוצאי מערכות הביטחון, ועזרא הראל בראשם.

הרעיון שעמד בבסיס החברה היה לשווק את הידע שנצבר על ידי המייסדים בתחום הבדיקות הביטחוניות, בעיקר לפני העלייה למטוס, גם לחברות התעופה המסחריות בחו"ל, מוצר שלא היה קיים עד אז. החוזה הראשון של ICTS היה עם ענקית התעופה אמריקן איירליינס, שפרצה עבור ICTS את הדרך לחוזים נוספים. דחיפה גדולה לעסקי החברה העניק אסון לוקרבי, התפוצצות מטוס של חברת פאן-אם מעל העיירה הסקוטית, שבעקבותיו גדל הביקוש לשירותי החברה.

עם זאת, בתחילת שנות ה-90 נקלעה ICTS לקשיים ועמדה על סף פשיטת רגל עקב בעיות ניהול. אז תפס הראל את המושכות בידיו ורכש את השליטה בחברה תמורת 2.2 מיליון דולר. במקביל, החליף מנהלים, שיפר הסכמים עם לקוחות והגדיל את האיתנות הפיננסית של החברה באמצעות מכירת חלקים ממנה. מהלך ההבראה הגיע לשיאו ביוני 96', כש-ICTS הונפקה בבורסה האמריקנית וגייסה כ-10 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון דולר (לפי 7 דולר למניה). שנתיים מאוחר יותר גייסה החברה 14 מיליון דולר נוספים, לפי 12.38 דולר למניה.

בחודש אוגוסט 2000 ביצעה החברה את אחד האקזיטים המרשימים בסקטור העיסקי. החברה מכרה את החטיבה האירופית שלה לרשות שדות התעופה של פרנקפורט תמורת 100 מיליון דולר, סכום שרובו ככולו הוכר כרווח לפני מס. העסקה, נזכיר, התבצעה בשני שלבים: בשלב ראשון קיבלה ICTS ‏45 מיליון דולר במזומן תמורת 45% ממניות החטיבה האירופית, ובחודש פברואר שילמה רשות שדות התעופה של פרנקפורט 55 מיליון דולר נוספים והגיעה לשליטה מלאה בה. ברבעון השני אשתקד הכירה ICTS בחלק גדול מרווחי ההון שצברה כתוצאה מהשלב הראשון של המכירה והחברה רשמה רווח נקי של 32 מיליון דולר, לעומת רווחים זניחים או הפסדים ברבעונים העוקבים.

לאחר מכירת החטיבה האירופית נותרה ICTS עם פעילותה בארה"ב, המתבצעת באמצעות חברת הינטלי, שהשליטה בה נרכשה תמורת 6 מיליון דולר. החברה האמריקנית, שפועלת ב-50 שדות תעופה, מתמחה במתן שירותי קרקע ופחות בבדיקות ביטחוניות.

שעתה הגדולה של חטיבה זו הגיעה, כאמור, לאחר אסון התאומים בארה"ב, אז עלה קרנן של חברות האבטחה בפרט, וחברות אבטחה לשדות תעופה בכלל. כיוון שחטיפת המטוסים שהתרסקו במגדלי התאומים נבעה מכשל בבדיקה הביטחונית, עלה ערך מניותיה של החברה בעשרות אחוזים מייד לאחר פתיחת הבורסה האמריקנית מחדש.

ואולם, מאוחר יותר התברר, כי השמחה הייתה מוקדמת מדי. כחלק מתהליך הפקת הלקחים מהאסון, חוקק בארה"ב חוק חדש העוסק באבטחת תעופה. עיקרי החוק קבעו, כי תחום אבטחת התעופה יולאם (תוך 9 חודשים), כאשר כל העובדים העוסקים בתחום יועסקו על ידי זרוע חדשה של הממשל שתוקם לצורך זה. ההלאמה תימשך 3 שנים ובסיומה ישולבו חזרה חברות פרטיות ויוחמרו (מאוד) נוהלי האבטחה בטיסות, כולל שילוב מאבטחים חמושים בשדות התעופה ובחלק מהטיסות עצמן.

הבעיה מבחינת ICTS היא שכל הטיסות בארה"ב (פנימיות ובינלאומיות) יהיו כפופות לנוהלי האבטחה החדשים, כאשר הממשל ישקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויעשה שימוש בטכנולוגיות ואמצעי בדיקה משוכללים. ההשפעה על מניית החברה הייתה מיידית, משיא של כ-13 דולר היא נסחרת כיום במחיר של כ-8 דולרים למניה, המשקפים לה שווי שוק של פחות מ-50 מיליון דולר.