במקרה של דניה-סיבוס מדובר על קיפאון לטובה

למרות המיתון המתמשך בענף הבנייה, ובזכות פרויקט הענק כביש חוצה ישראל, מצליחה חברת דניה-סיבוס, הזרועה המבצעת של אפריקה-ישראל לשמור על יציבות בפרמטרים הפיננסיים. כך למשל, החברה מדווחת בדו"חותיה הכספיים, כי נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה היו בשלבי ביצוע שונים כמעט 250 יחידות דיור וכ-217 אלף מ"ר של מבני משרדים ותעשייה.

במקביל, החברה החלה בבניית 447 יחידות דיור ברבעון וסיימה את בנייתן של 212 יחידות דיור בתחום הבנייה למגורים.

גם בכל הקשור לתוצאות הפיננסיות, כאמור, שומרת החברה על יציבות. הכנסות דניה-סיבוס, שהסתכמו ברבעון ב-226.5 מיליון שקל, אמנם ירדו לעומת הכנסות הרבעון הקודם, שהסתכמו ב-245 מיליון שקל, אך נותרו זהים לאלו של הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-19.5 מיליון שקל, זהה לזה שרשמה החברה ברבעון הקודם, וגבוה אך במעט מהרווח הגולמי ברבעון המקביל.

הקיפאון, ובמקרה של דניה-סיבוס מדובר על קיפאון לטובה, נמשך גם בכל הקשור לשורות הביניים בדו"ח. כל למשל, הוצאות ההנהלה בחברה הסתכמו ב-4.6 מיליון שקל ברבעון, נמוך בכ-7% מההוצאות ברבעון המקביל, ודי זהה לזה של הרבעון הקודם. ברווח התפעולי דווקא רשמה דניה-סיבוס שיפור מסוים לעומת הרבעון המקביל, 15 מיליון שקל ברבעון לעומת 14.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך המדובר בירידה מתונה לעומת הרבעון הקודם, אז הסתכם הרווח התפעולי ב-15.2 מיליון שקל.

רק בשורה התחתונה, שורת הרווח הנקי, מרגישה דניה-סיבוס במעט את ההאטה, לאחר שרשמה רווח של 10 מיליון שקל ברבעון, לעומת 10.8 מיליון שקל ברבעון המקביל (ירידה של 7%) ולעומת 11.5 מיליון שקל רווח ברבעון הקודם.

שחיקה הורגשה בדניה-סיבוס גם בכל הקשור לתזרים המזומנים, כאשר זה קטן במהלך הרבעון ב-7.3 מיליון שקל, לעומת גידול של כמעט 30 מיליון שקל ברבעון המקביל. הדבר נובע, לדברי החברה, כתוצאה מעודפי מקדמות בפרויקטים ספציפיים בתקופה המקבילה אשתקד (בהיעדר פירוט, לא ברור אם עודפי המקדמות ניתנו בפרויקטים בהם המזמין היא החברה האם אפריקה-ישראל, כמו למשל בכביש חוצה ישראל).

ושוב, למרות המיתון המתמשך בענף הבנייה, נכנסו לצבר ההזמנות של דניה-סיבוס במהלך הרבעון פרויקטים בהיקף של 282 מיליון שקל, כאשר צבר ההזמנות הכולל של דניה-סיבוס, נכון לסוף הרבעון הראשון, עמד על כ-2.2 מיליארד שקל.

התפלגות לקוחות החברה נכון לסוף הרבעון מתחלקת בין מזמינים חיצוניים, המהווים 54% מסך הלקוחות, חברות ועסקות בהן שותפה אפריקה-ישראל 42%, וחברות נוספות שבשליטת החברה האם מספקים כ-4%.

למעשה, דניה-סיבוס מהווה כיום את הזרוע המבצעת העיקרית של החברה האם, אפריקה-ישראל, שבשליטת איש העסקים לב לבייב. החברה פועלת בתחומי הבנייה, התשתית וייצור אלמנטים מתועשים לבנייה.

תחום הפעילות העיקרי של החברה הינו ניהול וביצוע פרויקטים בבנייה למגורים ושלא למגורים, כאשר במסגרת זו פועלת החברה בין היתר גם במתן שירותי בנייה, במגורים, מסחר ותעשייה. לדניה-סיבוס חברה בת, "סיבוס רימון בנייה מתועשת", העוסקת בעיקר בייצור והרכבת אלמנטים מתועשים וכן בייצור ומכירת מוצרי תשתית אחרים, בעיקר לחברה אך גם למזמינים חיצוניים.

הפרויקט המרכזי בו פעילה כיום דניה-סיבוס הוא כמובן סלילת כביש חוצה ישראל, כביש מספר 6. החברה שותפה בשיעור של 33.3% יחד עם שתי חברות נוספות בשותפות דרך ארץ קונסטרקשן ג'וינט ונטשר (דרך ארץ CJV). שותפות זו והשותפים בשותפות קיבלו מחברת דרך ארץ, המוחזקת ע"י אפריקה-ישראל (33.3%) ושתי חברות נוספות, את הקמת כביש חוצה ישראל בהיקף מוערך של 3.5 מיליארד שקל. ההסכם לביצוע הכביש נחתם בסוף חודש אוקטובר 1999.

במסגרת הקמת כביש חוצה ישראל היה על המדינה להעביר לחזקת דרך ארץ קרקעות לאורך התוואי המתוכנן של הכביש. עד ליום חתימת הדוחות הכספיים הועברו קרקעות שמסירתן התעכבה, אם כי נותרו עדיין קרקעות מסוימות שטרם נמסרו.

החברה מדווחת, כי נכון לתום הרבעון הראשון של השנה, שיעור ההשלמה של הפרויקט הינו 44%, כאשר חלקה של החברה בעלויות הפרויקט הסתכם ב-568 מלון שקל ובמקדמות נטו ב-154 מיליון שקל. אגב, מועד ההשלמה המהותית נקבע לחודש אפריל 2004.

בסוף השבוע שעבר פורסם, כי החברה המפתחת את הפרויקט, דרך ארץ, פועלת לגיוס 250 מיליון דולר, לשם הארכת כביש חוצה ישראל ב-20 ק"מ מעירון ועד מחלף תות. המדובר בהארכת הפרויקט ביחס להסכם הזיכיון המקורי, שכלל סלילת כביש מצומת ראם (מסמיה) בכביש 3, ועד צומת ברקאי בכביש 65, באורך 87 ק"מ. עוד פורסם, כי ישנה הסכמה עקרונית בין משרד האוצר, משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל, להאריך את העבודות של דרך ארץ מצפון לצומת בקראי, כאשר התנאי לסגירת העיסקה היא הצגת יכולת פיננסית של דרך ארץ. בשבועות הקרובים אמורה דרך ארץ להציג בפני משרד התחבורה והאוצר יכולת פיננסית ולוח זמנים מפורט, במטרה להגיע לסיכום העיסקה.

מלבד כביש חוצה ישראל פעילה כאמור דניה-סיבוס בתחום הבנייה למגורים, המצוי במשבר מזה זמן רב. כך למשל, היקף התחלות הבנייה לשנת 2001 הסתכם בכ-32 אלף יחידות דיור, המהווים ירידה של 31% לעומת שנת 2000 ו-27% לעומת ממוצע 3 השנים האחרונות.

לצערן של החברות, היקף התחלות הבנייה הממוצע בחודשיים הראשונים של שנת 2002 לא השתנה מהותית לעומת ממוצע שנת 2001. זאת ועוד, על צרותיהן של דניה סיבוס וחברות הבנייה נוספה העובדה לפיה היקף ההשקעות בבניה מסך התמ"ג, היקף שיווק המלט והיקף שיווק הקרקעות קטנו בהשוואה לשנים הקודמות.

במקביל, על פעילות החברה לא מקל המצב הבטחוני, כאשר עקב האינתיפאדה חלה ירידה במכירת דירות והשכרת שטחי משרדים ומסחר, נתגלה מחסור בכוח אדם וכן מחסור בחומרי גלם שמקורם בשטחים.

זאת ועוד, במקביל, בסוף חודש דצמבר 2001 החליטה הממשלה להקטין באופן משמעותי את מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף. בינתיים, בעקבות בג"ץ שהוגש החליטה הממשלה הבקשות לשנת 2002, להאריך את ההיתרים להעסקת עובדים זרים, אשר ניתנו לקבלנים עבור פרויקטים שהוגדרו על ידי הקבלנים כפרויקטים מתמשכים לשנת 2002, ובלבד שהפרויקט שבגנו ניתן ההיתר טרם הסתיים, וכן ההיתרים שניתנו לקבלנים אשר העסיקו עובדים זרים בהיתר בשנת 2001, ואשר החלו בפרויקט חדש, שבגינו הגישו בקשה להיתר העסקה של עובדים זרים בשנת 2002. כל אלו לא מקלים על דניה-סיבוס ושאר חברות הבנייה בישראל.