מתחם דרום הקריה בת"א, הממוקם בחלקו על שרידי המושבה ההיסטורית שרונה, שבנו הטמפלרים ברבע האחרון של המאה ה-19, עוד לפני שנוסדה תל-אביב ב-1909, לא מפסיק לעורר מחלוקות. על קרקע יקרה בלב תל-אביב, שנותרה למעשה כשהייתה במשך עשרות שנים, מתכונן מתחם ובו מגדלי משרדים ומסחר, פארק וכן פרויקט תחבורתי גדול, של הרחבת רחוב קפלן, החוצה את הקריה ממזרח למערב. דווקא ברחוב קפלן ממוקמים 10 מהבניינים ההיסטוריים ששרדו, ובהם בניין הדואר. בתים אחרים נהרסו במשך השנים, אחד מהם, בן 100 שנה, נהרס אשתקד.
בין הרעיונות המעניינים שנשמעו בנוגע למתחם: הזזת חלק מהבתים ההיסטוריים, על גבי מסילה שתבנה לשם כך, עליהם "יוסעו" הבתים למיקומם החדש, ובכך יאפשרו את הרחבת רח' קפלן; אפשרות זאת שנויה במחלוקת, אם עצם הדבר אפשרי מבחינה הנדסית, וכן לאור העלויות הגבוהות של מבצע שכזה. הצעה אחרת היתה מינהור רח' קפלן, כך שהתנועה תזרום מתחת לשרונה ההיסטורית. גם אפשרות זו כרוכה במשאבים רבים.
המועצה לשימור אתרים מעורבת ומתערבת בכל מרפסת ששרדה ובכל עץ עתיק, ופעיליה מגלים לוחמנות מיוחדת בנוגע לפרויקט. לטענת המועצה, בניגוד לטענת העירייה, אין עדיין תוכנית שימור כוללת לפארק ולמבנים שישומרו בתוכו, למרות שמדובר במסמך מחייב כחלק מהתב"ע אותה עומדים להפקיד בשבועות הקרובים.
לטענת המועצה, רשויות התכנון יודעות, כי טיפול במתחם שכזה מחייב הכנת סקר שימור כולל למרחב, ממנו גוזרים את ההחלטה כיצד ישומרו הרחובות ההיסטורים, וכן כי יש להכין פרוגרמה שיווקית כוללת. קיימת חשיבות להגדרת השימושים למבנים ההיסטוריים, כדי להבטיח ניהול יעיל יותר של הפרויקט, הכנת תשתיות מתאימות מבעוד מועד והבטחת שימור מקסימלי.
לדברי המועצה, מעניין שעיריית תל-אביב, המקדמת תוכנית שימור ועומדת על הקושי בשימור נכסים פרטיים, מוותרת בקלות רבה מידי על נכסי תרבות אותם יכלה לתת כמתנה לתושבי העיר, מבלי להכביד על הקופה העירונית. בפרויקט דרום הקריה, מוסיפים, התכנון הקיים כיום לפארק תואם את התב"ע הישנה, אין ניתוח של הרחובות למרות שנוספו בתים לשימור, ויש התעלמות מוחלטת מבניינים הראויים לשימור והעשויים להיכלל בתוכנית לאחר ההתנגדויות.
גם לגבי העצים במתחם ישנה, כאמור, מחלוקת: המועצה טוענת, כי על אף שמדובר בפארק, וכך הוא גם מוצג בשלטי החוצות, המגדלים המתוכננים מאיימים להמית חלק מהעצים ההיסטוריים, חלקם בני 120 שנה ויותר, ולמרות שעדיין לא נבחנו חלופות תכנונויות המאפשרות זאת - כבר החלו בעקירת העצים.
רכזת מחוז ת"א והמרכז במועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, טוענת: "במהלך החודשים האחרונים פונו המבנים ההיסטוריים בהם ישבה רשות השידור, והוחל בהריסתם. במקביל, הכשירו מבנים היסטוריים אחרים, ללא כל התייחסות לשימור וללא כל תיעוד היסטורי, ומוקמו בהם המשרדים החדשים. עצים נעקרו, ובימים האחרונים נערכים להקמת חדר מיוחד לנהגים, במבנה זמני.
"לשם מה נקבעו ועדות התכנון והליך ההתנגדויות? איזה חשיבות יש להן אם העירייה ומינהל מקרקעי ישראל מקלים ראש ולא מכבדים כללים בסיסיים? אנו עומדים על הצורך להכרזת סעיפים 77 ו-78 ע"פ חוק התכנון והבנייה, המבטיחים מניעת כל הרס וקביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח עד שתופקד התוכנית. נעקרו עשרות עצים, בהם האקליפטוסים הראשונים בארץ, נהרסו מבנים וגם תוכניתם המפורסמת (לה התנגדנו) להעתקת המבנים מתוכננת להתבצע רק באופן חלקי - כלומר: הרס כל המבנים ההיסטוריים ברחוב קפלן".
סיעת הירוקים בת"א, בראשות חבר המועצה פאר ויסנר, פנתה ב-9 במאי לשרת החינוך והתרבות, לימור לבנת, אשר על פי חוק התכנון והבנייה חובה על הרשות המקומית להתייעץ איתה בנוגע לתוכנית היסטורית:
"הנדון: שימור מתחם הסטורי בעל חשיבות לאומית "שרונה", הממוקמת במתחם הקריה בתל-אביב, נודעה עוד בתקופת מאבק המדינה שבדרך. במתחם זה שזורים עשרות סיפורי מורשת קרב מופלאים של תנועת המרי העברי נגד צבא הכיבוש המנדטורי. מי כמוך מכיר את פעילותם האמיצה של לוחמי האצ"ל והלח"י.
כמו כן, במתחם זה הוקם חיל האוויר הישראלי, בעזרתו הוכרעו הקרבות שבנגב. יש לציין, שבמקום זה, מתוך אמירה סמלית, הקים צה"ל את מפקדותיו והוא משמש כיום כקריית הממשלה והקריה הצבאית.
כיום, עומדים רבים מבתי השכונה המקורית, שנבנתה בין השנים 1940-1871, בפני הריסה.
חוק התכנון והבנייה, סעיף 99, מקומות קדושים והיסטוריים ובתי קברות, קובע במפורש: "הוראה בתוכנית מתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות, תיערך בהתייעצות עם שר הדתות, הוראה כאמור בדבר שמירה על בניינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית, תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות".
לצערנו, עיריית ת"א-יפו לא פעלה על פי החוק הנ"ל.
לאור האמור לעיל, אנו מבקשים את התערבותך המיידית לצורך הקמת ועדה בראשותך במטרה למנוע את ההרס המתוכנן במקום והריסת נכסי מורשת לאומיים, כפי שנעשה באתרים אחרים דוגמת הגימנסיה העברית הראשונה, ובניין המשרד הארץ ישראלי".
שרת החינוך השיבה ב-12 במאי: "אני רואה חשיבות גדולה בלימוד הנושא, ולכן אבקשכם לקבל יותר פרטים על התוכנית במתחם דרום הקריה. לאחר קבלת החומר, אבקש לקיים התייעצות בנושא".
ב-13 במאי השיב ויסנר ללבנת, בין היתר: "ב-12 במאי הוצג נושא מתחם דרום הקריה (תוכנית השלבים) בפני חברי מליאת ועדת בניין עיר. במסגרת הדיון, ביקשנו לעצור את תהליך תכנון ואישור הפרויקט לצורך התייעצות והצגתו בפני שרת החינוך, כאמור בחוק התכנון והבנייה... למרות דרישתנו, עיריית ת"א והיועץ המשפטי החליטו על המשך קידום ואישור הפרויקט ללא התייעצות עם משרדך, במטרה להציגו בפנייך רק לפני הפקדתו בוועדה המחוזית..."
סגן ראש עיריית ת"א ויו"ר הועדה המקומית, מיכאל רועה, אמר ל"גלובס" בתגובה, כי לא חלה על העירייה חובה להתייעץ עם שרת החינוך, מאחר והתוכנית איננה בהכנה, אלא כבר קיימת. יחד עם זאת, התוכנית תועבר לעיון השרה לפנים משורת הדין, מאחר והעירייה דוגלת בשקיפות מלאה.
רועה אישר כי מתבצעות בשטח עבודות, אך כולן נעשות לפי היתרים כחוק. כמו כן, אין לדבריו צורך בהכרזה לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה.
את תגובתו של מהנדס העיר, דני קייזר, לא ניתן היה להשיג עד
סגירת הגיליון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
