שיקולי ההשקעה: מוקדם להספיד את החברה

הבדיקה שבוצעה במאמר מתייחסת להשקעה של סכום מסוים כהשקעת יחיד, לעומת השקעת סכום דומה במסגרת חברה. אלא שכותבי המאמר לא נתנו הדעת על עלות הכסף המושקע, עלות המושפעת ישירות משיעורי מס הכנסה שונים על יחיד וחברה, שיעורים שלא שונו בתיקון מס' 50.

כך, לשם דוגמא, אם לפלוני חברה אשר בקופתה רווחים של 100 אלף שקל, הרי שלצורך השקעה של החברה יעמדו לרשות החברה 64 אלף שקל (לאחר תשלום 36% מס חברות), ואילו כיחיד יעמדו לרשותו פחות מ-50 אלף שקל לאחר תשלום מס הכנסה או מס בגין דיבידנד, וזאת מבלי להביא בחשבון תשלומים לביטוח לאומי ומיסי בריאות.

עתה יש לבחון את מטרת ההשקעה. נניח שפלוני מבקש להשקיע בנכס מניב, שיישא תשואה של 10% לשנה ברוטו. ההשקעה במסגרת החברה תישא 6,400 ש"ח לשנה תשואה ברוטו ולאחר תשלום 50% מס לשם העברה כמשכורת לכיסו הפרטי של פלוני, יישארו בידיו 3,200 ש"ח לחודש.

לעומת זאת, במידה שההשקעה תבוצע כיחיד, תישא השקעת אותו הסכום 5,000 ש"ח לשנה תשואה ברוטו, ולאחר תשלום 50% מס יהיו בידי פלוני 2,500 ש"ח לשנה בלבד. ההבדל הוא של יותר מ-25% בהכנסה נטו על השקעה דומה.

אמנם, כשפלוני יחליט למכור את הנכס הוא יצטרך לשלם מס גבוה יותר בחברה, ואולם סה"כ הכדאיות צריכה להיבחן לפי אורך האחזקה, שיעור עליית המחיר, זרם התקבולים וגורמים נוספים. אין הדבר דומה לגבי דירות מגורים, היכן שהיחיד עשוי לזכות בפטור מלא ממס הכנסה (עד תיקרה מסוימת) והיכן שקיימת אפשרות (בתנאים מסוימים) למכור את הנכס בפטור ממס שבח.

אשר על כן, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את הסביבה הכדאית למשקיע לביצוע השקעתו. התוצאות העסקיות משתנות בהתאם למטרות ההשקעה, צורת המימון, זמן האחזקה וכיו"ב. כפי שניתן לראות, קיימים הבדלים מהותיים בשיעורי התשואה הנובעים משיקולי מס וממבנה העסקה.

טוב יעשה משקיע אם ייוועץ במומחה לפני ביצוע השקעה, וטוב יעשה המחוקק אם ישמור על יציבות ועקביות ולא ישנה החקיקה השכם וערב. יציבות חקיקתית הינה תנאי בסיסי למשיכת השקעות למשק. כיום, בשוק גלובלי, היכן שגם הפרט רואה בפניו חלופות השקעה בשווקים אחרים, כל שינוי, אי יציבות וחוסר ביטחון, ידיר כספים מהמשק, כספים שכה נחוצים על מנת לבסס כלכלה בריאה ויציבה לאורך זמן.

הכותב הוא כלכלן ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.