20 חברי עמותת משתכני הר שמואל, הנשלטת ע"י 3 ממורשעי משפט דרעי, מבקשים למנות כונס נכסים

בעלי המגרשים טוענים כי העמותה פעלה בניגוד לאינטרסים של חבריה והפיקה רווחים למקימיה ומקורביה

20 בעלי מגרשים, חברי עמותת משתכני הר שמואל, פנו היום (ה') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למינוי כונס נכסים זמני לעמותה, ולמתן צו מניעה זמני האוסר על ועד העמותה לנקוט בכל פעולה אשר יהיה בה כדי לפגוע במשתכנים או בזכויותיהם.

בעלי המגרשים טוענים בבקשה, כי העמותה, הנשלטת בין השאר על ידי שלושה ממורשעי משפט דרעי, משה וינברג, אריה וינברג ויום טוב רובין, פעלה בניגוד לאינטרסים של חברי העמותה, ומטרת חברי הוועד שהקימו את העמותה היתה להפיק רווחים למקימיה, למנהליה, למקורביהם ולגופים הקשורים אליהם, כגון ישיבת לב בנים.

לדברי המבקשים, המיוצגים על ידי עורכי הדין אורי קידר וזיוון טובי-אלימי, העמותה איננה מדווחת על שכר עובדיה, ואיש מלבד משה וינברג לא יודע מי הם חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר, כפי שנדרש על פי החוק.

עם זאת, מציינת הבקשה, כי בסוף חודש אוגוסט 2000 הגישה העמותה לרשם העמותות את מאזניה לשנים 1998-1994, מהם התברר, כי מקופת העמותה נמשכו משכורות עתק בהיקף של מיליוני שקלים, ללא אישור האסיפה הכללית.

המבקשים מציינים, כי בשנת 2000, בעקבות התערבותו של עו"ד אורי קידר, הוחלפו אנשי הוועד שהורשעו בפלילים, אך מתוך ששת החברים החדשים שנבחרו לעמותה - חמישה מהם אנשים שנכללו ברשימת המועמדים אשר הופצה על ידי משה וינברג. הבקשה מציינת, כי הבחירות היו גלויות, למרות דרישה של רבים לקיים בחירות חשאיות.

מהבקשה התברר, כי במקביל לפעילותה של העמותה הדתית-חרדית לבניית בתים בהר שמואל בסמוך, הוקמה עמותה חילונית, אשר בנתה גם היא בתים באיזור, והשתמשה באותו קבלן.

התברר, לטענתם, כי חברת ערים הציעה במכרז לפתח את המגרשים בסכום של עד כ-40 אלף דולר למגרש. המחיר שהוצע על ידי הקבלן שפיתח את המגרש לעמותה החילונית היה 33 אלף דולר, ואילו אותו קבלן, המפתח גם עבור העמותה החרדית, סיכם עם ועד העמותה סכום של 100 אלף דולר.

ההבדל בין עלויות הפיתוח בין שתי העמותות נובע, לטענת המבקשים, מתכנון העמותה להרוויח מפיתוח המגרשים באמצעות הסכמה מוקדמת עם הקבלן, וכי הקבלן אפרים יהושע, בעל חברת לינוי המבצעת את הפיתוח לשתי העמותות - היה מקורב למשה וינברג, הרוח החיה בהנהלת העמותה מהקמתה ועד לאחרונה. המבקשים מסיקים את האמור מאמירות של בית המשפט המחוזי במשפט דרעי, אשר לדבריהם קבע כמימצא עובדתי את האמור. עוד מציינים המבקשים, כי לאחרונה דורשת מהם חברת לינוי עשרות אלפי דולרים על מנת להשלים את הפרויקט, וכי החברה פנתה לבית המשפט ביוזמה להתחיל בהליכי פירוק נגד העמותה.

יצוין, כי בכתב האישום שהוגש נגד אריה דרעי היה סעיף, בו מואשם דרעי בקבלת שוחד תמורת קידום ענייני העמותה בעת היותו שר הפנים. דרעי זוכה מסעיף זה. העמותה מבקשת למנות את אורי קידר ככונס נכסים של העמותה. (א 4172/02).